אני בולמי כבר משהו כמו חודש אז אני לא יודע בכלל אם אפשר לקרוא לזה בולמי…
אני בן 16 מטר שבעים ושוקל 80 בתקופה שלפני שהתחלתי לדחוף אצבע הייתי בדיכאון ברוב זמן וכשגיליתי את ה״פטנט״ הזה חזרה לי שמחת החיים שלי זאת שלפני התיכון תמיד הייתה לי ופשוט כשהגעתי לתיכון היא לאט לאט דעכה. אני כותב את פנייתי כאן כי אני פשוט חושב שלי זה לא יקרה ושאחרי שאני ארזה אני פשוט יפסיק אבל לפי מה שהבנתי זה לא כך. אני פשוט חושב שמצאתי את הדבר הכי טוב שקרה לי שאני סוף סוף יכול לאכול כמה שאני רוצה ועוד להרזות במהלך החודש האחרון אכלתי אפילו יותר מהרגיל והורדתי חמש קילו (הייתי שוקל 85) ופתאום עכשיו אחרי שאני רגיל כל יום לעלות על משקל ולראות שהורדתי עוד קצת הפסקתי להוריד מה שגרם לי לחשוב שאולי הכל היה אשליה . אני חושב על להמשיך בכל זאת כי אני חושב שלי זה לא יקרה , יש לי כמה סיבות גם שבגללן אני חושב שזה לא פוגע בי כמו זה שאחרי שאני למשל מקיא פיצה אני לחם קל ולא מקיא אותו וככה אני נהנה מאכילה של פיצה ומספידי קלוריות של לחם קל או לאכול דבר אחר להקיא ובסוף לאכול תפוח כל שכל מה שספגתי היה תפוח. אני גיליתי את ״השיטה״ הזאת בגלל שחבר טוב שלי חלה בזה והיה במחלקה סגורה חודש הוא היה הרבה יותר ״גדול״ ממה שאני ועכשיו הוא מתאמן ויש לו שרירים והכל והוא כבר לא מקיא מה שהביא לי את ההשראה להיות כמוהו. אני לא יודע למה אבל אני מחפש שמישהו ייתן לי סיבה להפסיק כי אני מרגיש שאני עושה משהו לא בסדר ועם זאת אני לא רוצה לוותר על הדרך הפשוטה הזאת להרזות.
תודה רבה על כל העבודה שאת עושה אני באמת מעריך זאת.
העולם היום הוא כזה ששמחת החיים שלנו תלויה במראה החיצוני שלנו. זה לא להיט וזה לא אצל כולם ככה אבל הרוב הגדול. נשים וגברים כאחד וזאת למה, כי אם אנחנו לא נראים בצורה מסויימת אנחנו לא נחשבים ראויים לחיות בכלל. לכן הדכאון.
הדכאון שלי מתחיל ונגמר במחשבה שאני לא מסוגלת לעמוד בתנאי החיים פה. פעם זה כי אני שמנה מדי או מכוערת מדי, פעם זה כי הציצי שלי לא מושלם לדעתי, פעם זה כי אולי מישהו יודע יותר ממני בתחום מסויים או עושה יותר רושם ממני וכו וכו.
בעולם מפרגן ובלתי השוואתי ובלתי שיפוטי, עולם תומך ואוהב לא הייתי בכלל מתעסקת בכל זה אלא קמה בבוקר מתמתחת וניגשת לענינים.
אתה בגיל שכל יום אתה על הבמה, אני מבינה למה חשוב לך להראות כמו שמצפים ממך, כי אחרת אתה אזרח סוג ב. כולם מאמינים בזה, אפילו ההורים ואפילו גייסו את הרופאים לתמוך בשטות הזאת בפרצופים חמורי סבר.
🙂 אז כמובן שזה לא להיט שהחיצוניות משתלטת וכן, היא תתפוס כל חלקה טובה. בולימיה זו התמכרות, כמו סמים, וקשה מאד לצאתמזה כי הסם נגיש לך בכל עת.
לי לקחת 11 שנה לצאת מזה. אני מכירה חברה עם פחות וחברה עם יותר. זה לא באמת כזאת סכנת חיים אבל זו סכנה ברורה ומיידית לאיכות החיים. בקרוב תמיר את שמחת החיים החדשה הזאת ביאוש טוטאלי כי לא יהיה רגע ביממה שלא תחשוב על אוכל ולא תתכנן מהלכי זלילה והקאה. כמו התמכרות. התמכרות. מה זה משנה איך קוראים לזה. משהו שמשתלט עליך ולא נותן לך מנוח.
זו סיבה טובה להפסיק אם אתה יכול, אבל אני לא בטוחה שאתה יכול כי חיברת את זה לשמחת החיים שלך ונגד הפעלול הזה המוח שלך די חסר אונים. 🙁
היום אימא של תפסה אותי מקיא, אני נתתי לה את המילה שלי שזה לא יחזור על עצמו. אני באמת מתכנן לעמוד במילה שלי אבל רק המחשבה שאין לי יותר את ה״הדרך הקלה״ הזאת הכניסה אותי לדיכאון. בכל זאת אני ינסה להוריד במשקל בדרכים הרגילות של ספירת קלוריות וספורט וכל זה. אני כותב את ההודעה הזאת כדי לשאול אם יש לך טיפים כלשהם גם לדיאטה נורמלית וגם ליציאה מהדיכאון הזה. אני חושב שאם לא אצא מהדיכאון הזה אני ימשיך עם זה ואני מאוד מקווה שלא. אני מודה לך על כל העבודה הזאת שאת עושה ומבקש את עזרתך תודה .
אנחנו יצורים בוראים. איפה שאנחנו שמים את תשומת הלב שלנו שם יש לנו תוצאות. אם נחשוב על משהו נחמד לעשות – ניצור נעימות, ואם נחשוב על כמה אני לא בסדר – יהיה לנו יאוש.
הגוף, הנפש, הראש, הכל מחובר. נסה להתמתח עם הידיים כלפי מעלה ולהגיד חרא לי, נסה להתכווץ קטן קטן מכופף ולהגיד טוב לי.
אפשר להגיע לשמחה מהרבה כיוונים, וכך גם לעצב. מספיק שאני חושבת על הגועל שבטלויזיה ואיך יורדים על אנשים שבא לי למות. למות בא לי. מספיק שאני חושבת איך בעולם הזה משווים ושופטים ולא מפרגנים והכל תחרותי כל הזמן, רק המחשבות האלה עושות לי דכאון. באמת עצוב לי.
אבל אם פתאום תתקשר איזה חברה ותספר לי סיפור מצחיק, או אם ישלחו לי סרטון חתולים מתוק וקורע או סרט על אנשים אמיצים שהעיזו לחיות איך שבא להם ולקרוא תיגר על המערכת המ*&^&* שאנחנו חיים בה, אז אני מתמלאת שמחה וצחוק ותקווה ונעים לי וטוב לי. או אם אני כותבת משהו מהלב למישהו שמבין אותי וזה עוזר לו. אז אני שמחה מבפנים.
חייך ילמדו אותך דרכים להגיע אל האושר הפנימי שלך, זה יכול לקרות ברגע, זו בחירה. אבל אתה בגיל קשה מותק, כל יום במלחמה. אז אני לא מאשימה אף אחד שהוא בדכאון, זה נראה לי מצב מוצא הגיוני. 🙂
על כל פנים התשובה היא בראש ולא בגוף, הגוף ילך אחרי הראש. מוכנה לדבר גם איתך בטלפון, נצחק קצת נבכה קצת ונחפש כמה טיפים בשבילך. 0543394798, בהצלחההה
שלום לך ותודה שכתבת לנו, אני לא משכנעת אנשים להכנס או לצאת מזה, אני בעיקר עוזרת לאלה שנמאס להם מהגימיק הזה ורוצים להמשיך בחיים שלהם ולא מצליחים. אני זוכרת את התקופה שלא הבנתי מה כל כך נורא בזה, וגם היום אני אומרת שיש דברים יותר גרועים, אבל כדי לשמוע בכל זאת למה לא אפשר לשמוע מבעלי נסיון, שכתבו פה מכתבים ממעמקי לבם. אגלה לך שפעם הייתי מכורה לנייס גיא, זה סוג של סם פיצוציות. חשבתי שמצאתי את אלוהים כי זה לא היה יקר והעיף אותי לשמיים, ואז שיחה מקרית עם אדם זר הביאה אותי לקרוא על זה באינטרנט וקראתי על אנשים מכורים שזועקים הצילו לעזרה. מיד הפסקתי, לקח לי שבוע להפסיק להטלטל בתוך הגמילה הזאת, אבל זה מאחורי. אז אם בסתר לבך אתה יודע שזה כנראה לא רעיון כזה טוב, ורק המחלה משכנעת אותך שזה סבבה, אז אתה מוזמן באהבה לקרוא את העמוד הזה וקודמיו לקבל מושג איך זה מרגיש אחרי שהשמחה הראשונית עוברת….
בכל מקרה מאחלת לך לאהוב את עצמך ואת חבריך בכל משקל ולהחזיר את האוכל למקומו החביב כמה פעמים ביום, טעים, אפשר לאכול פיצה, אני אוכלת פיצה. אמנם לא שלמה, רק כמה חתיכות, אבל זה מאפשר לי להיות חופשיה בתוך החיים שלי ולא לגדל איזה תנין שיקפוץ עלי כשיהיה קצת יותר בוגר…. בהצלחה בכל אני כאן אם תצטרך עכשיו או אחר כך. שבוע מעולה שיהיה לנו.
אני צריך עזרה בלמצוא מישהו מומחה שמבין בנושא, חברה שלי כנראה חולת בולימיה, אני היחיד שהיא שיתפה זאת איתו ואני תומך כמה שאני יכול, הכוונה שלי היא לגרום לה להבין שצריך לטפל בהפרעה הזאת, היא תמיד משתדלת להראות שהכל בסדר בחיוך והחנקת דמעות ריצוי של הסובבים אותה, בגלל זה קשה לה כל כך לשתף היא מפחדת שיחשבו שהיא לא בסדר. אני יודע שצריך לגרות לה להבין שהיא זקוקה לטיפול, אני עושה מה שאני יכול בלי להפעיל לחץ אבל מי אני? בסך הכל בן אדם בלי ידע רב בנושא ולכן היכולת שלי מוגבלת. לדעתי עזרה ממישהו שמבין בעניין יכול לעזור לי לגרום לה להבין שצריך לטפל בזה כמה שיותר מהר, אני מפחד להיכשל לעזור לה זה יהרוס אותי אם שאינני מצליח.
נ.ב- חיפשתי באינטרנט קו טלפון לחולי בולימיה ומשום מה לא הצלחתי למצוא, אשמח אם תעזרו לי, מבחינתי לדבר בטלפון עם מישהו יהיה הכי טוב!
תודה מראש!!
שלום שמי אלכס אניבת 13 כיתה ח׳.
אני לא יודעת למה
אבל אני שומעת קולות שאומרים לי להקיא . הם פשוט קוראים לי .
אני ממש לא מרגישה בנוח לכתוב את זה לה ולשתף את כולן אבל זה מה שאעשה,
אני גרועה בלהסתיר דברים , וכאשר לפני שבוע לאחר ניסיונות מרובים וכושלים , הצלחתי להקיא את הפסטה שלי .
כל כך שמחתי (אני עדיין שמחה)..
סיפרתי לחברות- הן דואגות לי ואומרות שיש לי הפרעה נפשית (הן לא יודעות עד כמה ..)
התחלתי להקיא רק יומיים ושנאתי את עצמי על זה אז חזרתי למנהג המגונה שנקרא לחתוך .
לא יודעת מה לעשות
להמשיך להקיא? או לא??
אני חייבת להרזות יש לנו טקס מחזור עוד כחודש , ואמרו לבוא עם בגדים צמודים
אני חייבת להיראות טוב!!!
מה עדיף את שואלת – לחתוך או להקיא?
לא יודעת, ספרי לי את, אף פעם לא חתכתי אני לא מבינה בזה כלום, יכולה לתת לי בכמה מילים מה הקטע כאן?
לגבי להראות טוב וכל זה, מוזמנת לקרוא פה בעמוד, אני חושבת שהציבו בפנינו חידה בלתי פתירה ואנחנו מבלים חיים שלמים בלנסות לפתור אותה.
הכי טוב לצאת בכלל מהחידה הזאת אבל אני לא רואה איך ילדה אחת יכולה לעשות מה שאנושות שלמה לא מצליחה.
לבי לך. מקווה שתהני במסיבה בלי קשר לאיך את נראית בעיני עצמך או בעיני אף אחד. מקווה שתמצאי בגדים שנעימים ונוחים לך ושיהיה לך חיוך על השפתיים והרבה גאווה. לא פשוט להיות בביצפר אז סחטיין עליך.
תודה חניתה ,
זה עוזר שאת איתי
ואעדיף לא לפרט על לחתוך ורידים אם זה בסדר מבחינתך..
אני כבר כמה זמן לא מקיאה
אבל האסלה קוראת לי
ולהיראות טוב קורא לי
ולהיכנס למכנסיים שלי משנה שעברה קוראים לי
ועכשיו בנושא קצת אחר
כל החסרות שלי אומרות שהן שמנות , ואני בטוחה שאחת מהן בולימית או מרעיבה את עצמה .. לצערי..
איך אני יכולה לדעת אם מישהי עושה זאת לעצמה ?
הי אני בת 16.5 תלמידת כיתה יא, הגעתי לפה במקרה כאשר לחצתי על חיפוש בגוגל: ״כמה צריך להקיא כדי להוציא את כל מה שאכלתי״ נכנסתי לאתר והתחלתי לקרוא מה שרשום פה והתחלתי לבכות.. הרגשתי כל כך מחוברת ומזוהה עם הדברים שנכתבו, למרות שאני תקופה קצרה מקיאה. לאחרונה אני עוברת תקופה קשה, לפני כחודש גילו בבית הספר שיש לי בעייה של אלכוהוליזם, אני שותה לבד בבית מידי ערב ומדחיקה בעיות שונות למיניהן. כמובן שרק לזמן מה ולאחר סיום השפעת האלכוהול חוזרת לעצב המתמיד שמכיל אותי כבר כמה חודשים. בעקבות הגילוי, בית הספר החליט לשתף את הוריי בבעיה ועכשיו אני בתהליכי טיפול אצל פסיכולוגית. באחד מהמפגשים עם הפסיכולוגית, היא הציעה לי לצאת להליכה של 15 דקות כל יום. כמובן שאני נערה בעלת שנאה עצמית מטורפת, והחלטתי לקחת את ההצעה ולהתחיל לעבור שינוי חיצוני ולעשות דיאטה וכך אולי להרגיש טוב יותר עם עצמי (אני שוקלת כ58 קילו). התחלתי בהליכה של שעה, לאחר מכן עברתי להליכה ולריצה, אחר כך להליכה ועוד יותר ריצה, ואתמול הגעתי למצב שאני עושה הליכה עם ריצה פעמיים ביום(צהריים וערב). במקביל לספורט, החלטתי להתחיל להקיא בכדי למנוע השמנה. התחלתי לחפש בגוגל דרכים כיצד להקיא ויצאתי לדרך. באחד מהאתרים קראתי על סכנות ההקאה והדבר שהפחיד אותי ביותר היה הנזק לשיניים. בהתחלה ניסיתי דרכים שונות להגן על השניים (ניילון נצמד או נייר כסף) אך ללא הצלחה. אמרתי לעצמי שזה רק פעמים מועטות של הקאה ושהנזק לשיניים לא קורה כל כך מהר. לאחר מספר פעמים של הקאות, בעקבות הפחד מנזק השיניים החלטתי לעבור מהקאות להרעבה. התחלתי להפחית המון באוכל ולא להקיא. היו לי ימים שלמים שהייתי אוכלת אך ורק סלט או ירקות, אחרי כמה ימים של אכילה מופחתת כל כך וספורט מרובה, הרגשתי חולשה. היו ימים שלא התעוררתי למתכונות בבית הספר או לתיגבורים לפני בגרות. הידיים התחילו לרעוד היו לי סחרחורות וראיתי שחור. אחרי החולשה הזאת החלטתי לחזור לשיטת ההקאה אך לא בדיוק- לאכול יותר, לא יותר מידי(רק שאני ממש רעבה וגם אז לאכול דברים לא משמינים) ולהקיא אחרי האכילה. כבר תקופה ארוכה שחשבתי על האופציה של להקיא אחרי האוכל בכדי לא להשמין והיו כמה פעמים שגם ניסיתי אבל כמה שדחפתי אצבעות לא הצלחתי להקיא. כנראה שלא באמת רציתי כמו עכשיו. אני בסך הכל שבועיים בהרגל הזה ובשבועיים האלה כבר הספקתי לנסות להפסיק להקיא ולא להצליח. להגיד לעצמי שזה לא טוב ושזה מסכן אותי ובכל זאת להמשיך להקיא. כבר חוויתי את גודל הרגשת הכבדות המגעילה אחרי שאוכלים משהו גם אם זה משהו הכי קטן והרצון רק להקיא ולהוציא את זה מהגוף שלי! קריאת התגובות פה נתנה לי את החותמת הסופית שאני צריכה להפסיק עם ההקאות, אני לא רוצה שזה יהפוך לחלק מהיומיום שלי ואני מרגישה שזה כבר מתחיל להפוך. אני רוצה לעצור את זה לפני שזה יהיה בלתי הפיך אבל לא יודעת איך!!! אני מפחדת לשתף את הפסיכולוגית שלי או את יועצת בית הספר כיוון שיגלו להורים שלי וכבר איכזבתי אותם מספיק עם השתייה שלי, אני לא יכולה להפיל עליהם גם את זה עכשיו. בבקשה עזרי לי. תודה מראש
את מזכירה לי שהדבר הראשון שאני רוצה לעשות כשאני מקבלת מכתב כזה זה לאסוף את הבן אדם לתוך חיבוק ארוך ומבין. אני בדרך כלל לא כותבת את זה כי זה יכול להשמע דביק ופדופילי, אבל פשוט מה שאתן עוברות זה כזה סיוט שבאמת הדבר הראשון שאני שולחת לך זה חיבוק.
עכשיו ניקח את הענינים לידיים וננסה לקצר תהליכים לעבוד על הבולימיה. יש לך בראש סדרת רעיונות ומחשבות שאת מאמינה בהם כאמת מוחלטת. זו שרשרת מחשבות שמביאה אותך למקום שאת נמצאת. עד שלא תאתגרי חלק מהאמיתות הללו לא תוכלי לצאת מהמבוך.
אנחנו יכולות לעבוד פה או בשיחת טלפון איך שנוח לך. עברתי ל0543394798. בדרך כלל עונה…
אם את מעדיפה להמשיך פה אז בואי תזכירי לי מה לא בסדר בך. מהתתחלה. מה צריך היה להשתנות בך כדי שתוכלי להתאים לעולם הזה?
אני מסתכלת במראה ושונאת את מה שאני רואה, זה דבר שגרם לי המון פעמים ללכת ולהתנחם בשתייה.. עם זה שאני מכוערת בעיני אין מה לעשות חוץ מניתוחים שאמא שלי לא מרשה לי כי לטענתה אני מדברת שטויות אבל את הגוף שלי אני יכולה איכשהו לתקן גם אם יהיה קשה. אני כותבת לך עכשיו שהבטן שלי מקרקרת מרעב פשוט צועקת לי אבל אני מנסה לא להישבר, אני מעדיפה לא לאכול מאשר להקיא, הקאתי היום בבוקר את הסלט והאבוקדו שאכלתי ואין לי כבר כוחות, לא פיזיים ולא נפשיים.. זה לוקח לי המון אנרגיה שבמילא כבר אין לי. אני באמת לא יודעת מה לעשות! אני מרגישה חשופה שאני כותבת את הדברים האלה פה לעיני כולם אפילו שזה אנונימי, אבל יודעת שבטלפון לא אצליח לדבר כי אני אתחיל בשנייה לבכות… נמאס לי כל כך שכולן מרשות לעצמן לעלות תמונה בבגד ים עם בטן שטוחה ורגליים חטובות ורק אני מתביישת ללכת לים, נמאס לי שהגוף שלי מנהל לי את היציאות !!!
יקירתי
כן זו התוצאה של מודל היופי השדוף והבלתי הגיוני שהאכילו אותנו שנים ארוכות וכולנו שטופי מוח בזה ולכן מה שאנחנו רואים בעצמינו נראה לנו לא בסדר.
את כמובן לא אשמה.
ואם תדברי איתי ותבכי זה יהיה הדבר ההגיוני ביותר שאת יכולה לעשות תחת הנסיבות.
כמובן שאם תמשיכי להרעיב את הגוף תשיגי תוצאה הפוכה ממה שאת רוצה. מי שעושה דיאטה ויוצר בכוח מחסור – הכח יעבוד עליו הפוך על הפוך.
אני מנחשת שאת תמשיכי להגן על הדעה שאת שטופה בה, ולא נצליח להתקדם פה רק לבטא יותר ויותר טוב את אופי התסמונת הזאת.
בואי נעבור לפרטי כדי לחסוך לך לחשוב שאולי מישהו מכיר אותך ובעיקר יחסוך לך לנסות להסביר דברים שכבר מובנים. atounh@bezeqint.net
שיהיה לך יום נעים בכל משקל ומי יודע אולי גם פתאום תסכימי לתת לגוף שלך דלק כי באמת שהוא לא עשה שום דבר רע. ממש לא.
יקרה גשי לרופא וספרי לו כי זה מאד ספציפי.
יכול להיות שכואב לך מההקאה עצמה, השרירים, יכול להיות שמהריקנות המיצים אוכלים את עצמם בהעדר משהו אחר לפרק, יכול להיות שזה בכלל עניני מחזור או שאת בלחץ גדול ובצדק.
לשחק עם הגוף נותן תוצאות של כאב ותסכול, לא סתם אנשים מנסים לצאת מזה אחר כך בכל מחיר, וזה מאד קשה לצאת מהתמכרות כזאת.
אם את יכולה לא להכנס לזה תבורכי ותשמחי. יש כאלה שלא כואב להן ויש כאלה שמאד כן. תחשבי אם יש משהו בחיים ששווה מחיר כזה. משהו, מישהו. אולי עדיף למצוא אנשים שאוהבים אותי כפי שאני. ולהיות אחת כזאת…
ברור, כי האכילו אותנו שחיינו תלויים בצורתינו החיצונית ושהיא חייבת להיות בצורה מסויימת שמישהו אחר החליט מהי. רזה מאד.
אם את רוצה להבריא את המוח שלך מהרעיון הזה צאי לדרך. קראי פה בעמוד קצת עד שימאס לך, אחר כך חפשי באינטרנט את ידידי הטוב עדי ברקן, שמעי מה הוא אומר, אחר כך חפשי בפייסבוק את הקבוצה האמיצה שנקראית "המאבק במודל היופי" שזה חברה בגיל שלך שמבינים מה הולך פה.
לא אשפוט אותך אם תכנסי למערבולת של נשים רבות כי זה מה שדוחף אותנו העולם לעשות. להשתנות עבורו. אבל בסוף הדרך החוצה היא להסכים להיות אני. איך שאני. ואפילו לאהוב את זה ולהוקיר את זה.
אם למרות הכל ואחרי כל זה עדיין את מבולבלת, זה בסדר. נסי לדבר איתי 0543394798, כי אז נבין את הדקויות המסויימות שלך ואולי נצליח יחד להסכים מה נכון לך.
עלו עליי. עלו עליי !!!! מה לעשות??? עשו לנו היום מצגת על הפרעות אכילה ובולימיה הייתה שם בדיוק כשאכלתי .. איזה טיימינג
ואז יצאתי כמובן לשירותים להקיא באמצע השיער והחסרות שלי יצאו אחרי ושמעו אותי .. הן הולכות לספר! אני בלחץ מטורף אני כבר מקיאה 8 חודשים .. מה יעשו איתי עכשיו? אמא שלי קצת היסטרית היא תשלח אותי למוסד או משהו? יש כזה דבר?
מסכנונה אני יכולה לדמיין לעצמי את המצב שלך… אבל מי שלכודה זו לא את זו הבולימיה שלך.
את כמובן מזדהה איתה אבל זה חלק מהמחלה.
זו התמכרות. וברגע שיעשו משהו שיכול לעזור לך לצאת מזה הרווחת.
אין כל כך מקום אשפוז לבולימיות כרגע, לא יודעת כמה "חמור" מצבך… יש את תל השומר ועוד כמה, אבל הם מפוצצים עם רשימת המתנה וגם לא כל כך עוזר למרבית הבנות.
מה שיקרה שהם ינסו לעזור לך ומי יתן והם יצליחו. אם את בבלבלה מזה שאולי את לא רוצה שהם יצליחו נסי להודות גם בזה, ובכל מקרה את מוזמנת לשוחח איתי.
אני ב0543394798. תנשמי עמוק. אוהבים אותך.
אני לא מבינה מה עובר על הגוף שלייי , הפסקתי להקיא כבר שבוע אחרי ארבע שנים בערך, ועליתי קילו ביומיים , יכול להיות שזה בגלל נוזלים ?
ואם כן תוך כמה זמן זה יורד?
וגם אני לא יכולה לאכול רגיל , האם זה ישתפר ?:(
יקירה
אכן בשבועיים הראשונים הגוף מתנפח, את יכולה לקרוא עוד קצת כאן בפורום, סיפרתי את זה כבר כמה פעמים.
זאת בגלל שלוקח לו זמן להסתגל מחדש לנוזלים, כמו שניחשת.
אם תעשי לך הרגל לאכול "נורמלי" שזה מבחינתי כל מה שאת אוהבת אבל לא הכל בבת אחת, חלוקה לימים ושעות, כל פעם קצת, למשך זמן, הגוף יתחיל להאמין לך שוב ויפסיק לאגור. זה יכול לקרות די מהר אם לא תתעקשי שזה יקרה מיד. זכרי שאין אוכל טוב ורע ואין משקל טוב ורע, יש לנשום ולהבין שהגוף יודע את העבודה. לסמוך.
אם את מסתבכת עם מחשבות מיותרות דברי איתי 0547337669
האם חיייבים לזלול המון בשביל להקיא? אפשר לאכול נורמלי ואחרי כן להקיא? אני מקיאה כבר זמן מה, והחברות שלי בקיעות בנושא הזה והן קולטות כשאשר אני בבולמוס.. ואין ברצוני לגלות להן.. האם זה אפשרי לאכןל נורמלי ואז להקיא?
בנות יקרות שמנסות לקבל ממני עצות איך להקיא אני פשוט לא יודעת איך זה אצלכן וגם זה ממש לא מה שמענין אותי.
מה שמענין אותי זה הנשמה הפנימית של אלה שנקלעו להתמכרות ונואשות לצאת מזה כי הן רוצות לחיות חיים נעימים שלא תלויים באוכל כדי שיהיו אפשריים.
אלה שרוצות לעזור לעצמן לצאת ממקום של חוסר שליטה.
אלה מכן שנמצאות במקום של שליטה ורוצות לאבד את זה עמכן הסליחה, באמת שאין לי רשות לעשות דבר כזה ולמה שארצה לייצר לעצמי קארמה כזו? רק בשביל שיגידו שאני קולית?… אז בבקשה שחררו אותי מהצורך להתנצל על שאני לא מתרכזת באיך תרזו ותישרו קן עם איזה מודל דמיוני. סלחו לי. אהיה פה בעוד כמה שנים כשתרצו להבריא ואז ננסה לחלץ אתכן משם…
האם חייבים לזלול המון בשביל להקיא? אפשר לאכול נורמלי ואחרי כן להקיא? אני מקיאה כבר זמן מה, והחברות שלי בקיעות בנושא הזה והן קולטות כשאשר אני בבולמוס.. ואין ברצוני לגלות להן.. האם זה אפשרי לאכןל נורמלי ואז להקיא?
אני כבר כמה זמן מקיאה , לפעמים כמה פעמים ביום ,בעקבות כל ההקאות שלי , התחלתי להרגיש תחושת סחרחורת וכאבי ראש , והחלטתי פשוט להפסיק ! מה גם שעליתי במשקל ממש בגלל כל ההקאות! , בכל מקרה , אתמול ממש עליתי במשקל והקאתי אחרי ארוחת שישי(אחרי שלא הקאתי הרבה זמן יחסת) כשקמתי , קמתי עם כאב ראש וסחרורות ועייפות שלא נגמרת !!!
מה אני יכולה לעשות כדי להיפטר מההרגשה הנוראית הזאת ??
אני באמת רוצה להפסיק ואני יודעת שאני יכולה , אבל אני פשוט לא יכולה עם התחושה הזאת , היא גם גורמת לי לחוסר תיאבון , ובגלל זה אין לי התקפי זלילה ממש
בתודה , בת 17
יש לי שאלה:
אני בזמן האחרון מנסה להקיא אחרי ארוחת הצהריים ולא מצליחה! אני מגיעה למצב שהאצבעות נתקעות חי בגרון ולא יוצא כלום!!
כמה זמן אחרי האוכל אפשר להקיא?
בבקשה ענו לי , אני שמנה ואני חיית להרזות
אני מוצאת את עצמי קבורה בתוך האסלה מתפללת שהאוכל יצא
אני חייבת להוציא אותו
לא רוצה להיות שמנה
ושכל החברות שלי רזות
והרי להשמין את כולן לא יעזור אז אני צריכה להרזות!
וניסיתי המון דרכים -תזונה נכונה , דיאטנית – אבל אני נשברת
אני חלשה נפשית
אני רוצה להיכנס לעולם הזה לא משנה מה יקרה לי
הכי חשוב לי בעולם להיראות יותר טוב
יקרה
תודה שבטאת עבורינו את קולה של הבולימיה.
זהו החלק בך ובאנושות שחולה, שמבקש להשתלט ומאמין שחייו תלויים בזה שישכנע אותך להעביר אליו את המושכות.
מכיוון שאני יודעת מה יש שם בצד השני, שאולי לתפיסתך עדיף חיים ללא חיים מאשר חיים בעגלגלות סקסית או להפסיד באיזה תחרות תרבותית אוילית של מי הכי רזה.
אז אני מעדיפה שתפסידי בתחרות דמיונית מאשר תהרסי לעצמך את החיים. אפשר בקלות יחסית לזהות מי מדבר מפיך. את, הנשמה הגבוהה שאת, או המחלה. כרגע מי שפנתה זו המחלה ואני לא מתכוונת לעזור לה להרוס אותך.
מאחלת לך חיים נפלאים ואמיצים, לאהוב את עצמך להזכר מי את ומה יש בעולם הזה שמענין אותך. לא להשוות את עצמך לאחרים כי יש להם את התיק שלהם, ואנחנו תופעות ייחודיות ולא ניתנות להשוואה.
ואם לא תצליחי להמנע מליפול למלכודת הזאת אז אני מניחה שנפגש מתישהו במורד הדרך.
תקשיבי ממש תקשיבי למה שאומרים לך עכשיו בולמיה זה כיף בהתחלה לחודש חודש וחצי הראשון וזהוו האשלייה נשברת את נהיית מרזה לחולה של ממש כל הסייד אפקט של ההקאות יחולו עליי אני עוד עשרים יום בדיוק זה יום השנה לבולימיה אם הייתי מחזיר את השעון לאחור הייתי עושה את זה את בטח יודעת מזה להרגיש הבחורה הכי שמנה בחדר אני הרגשתי ואני עדיין מרגיש אבל שימי זין ! ממש ככה וסליחה על הבוטות שימי זין שנתיים לא נכנסתי לבירכה לא ים פספסתי טיול מדהים לחול בגלל בולימיה אני שונא אותה ממש שנאה אבל היא חלק ממני כיום אני מנסה כמה שיותר להדחיק אותה ככה גם את אז לפניי שאת נכנסת לדבר הזה תאמיני לי גם אותי בולימיה היפנטה הרזון והאושר זה הבטחות שווא אם אבל אם תנסי שוב להכניס אצבעות את מיד מיד מייד !!!!!!!! שולחת לפה הודעה אני חניטה המדימה ושאר הבנות כאן נתמוך בך ונעזור לך שיהיה לך בהצלחה 🙂
אמרת מיד לשלוח הודעה, אבל לצערי זה יהיה כל בוקר צהריים וערב ..
אני לא פה כמו הבנות שמבקשות עצה איך להיכנס לזה , אבל אני רק רוצה לצאת מזה .. אני אפילו לא מקיאה שום דבר אבל התחושה שאני מנסה עושה לי טוב.. לא יודעת למה.. אני חייבת יעוץ .. אפשר להתקשר אליך או אל חניתה? אני מתחננת אני חייבת לדבר למישהו
היי אני בת 17.6התחלתי לפני שבןע להקיא כל יום פעם אחת ביום אני כותבת לך את זה עם דמעות ותסכול נורא גדול, בקיצור קשה לי! אני כבר ירדתי 24 קילו לבד.. עם דיאטה משל עצמי אבל אני עוד מעט מתגייסת ואני רוצה להיות רזה בגיוס אז הבנתי בלהקיא זאת השיטה הכי מהירה ושאפשר להוריד בחודש 6 קילו
מה שרציתי לשאול זה שאני עדיין מרגישה שאני כן איכשהו יכולה לעצור את זה.. קצת יהיה קשה אבל יכולה.., אז אם זה המצב אני לא מקראת בולמית, נכון?
ככה זה בהתחלה ממי
אחר כך זה משתלט על כל דקה פנויה ביום
אחר כך זה מפנה את הדברים האחרים כדי לתת מקום לזה
ואי אפשר להפסיק.
זה יהיה קשה בכל מקרה
השם לא חשוב. בולימיה זה כשאת לא רוצה לאכול ואת אוכלת, לא רוצה להקיא ואת מקיאה.
ומשכנעת את עצמך שזה מה שאת באמת רוצה.
🙁
במשך הארבעה חודשים האחרונים התחלתי לפתח סוג של אובססיה בקשר למראה שלי, אני בגובה 1.73 ושוקלת 60 קילו, כולם אומרים לי שאני ניראת טוב ושאני בכלל לא שמנה כמו שאני חושבת שאני, אבל שאני מסתכלת במראה אני רואה אדם שמן!מאוד! אני רוצה לראות בטן שטוחה ועצמות כמה שיותר בולטות…התחלתי להקיא לפני ארבעה חודשים בערך, זה נמשך חודש ואז החבר שלי גילה את זה והכריח אותי להפסיק. הפסקתי לזמן קצר,וחזרתי שוב,ניסיתי להפסיק אבל אני מרגישה שרק ככה אני באמת יורדת במשקל..אין לי התקפי בולמוס, אני לא אוכלת בכמויות,אני אוכלת ארוחה אחת ביום וגם אותה אני דואגת להוציא מיד מהגוף.בנוסף, אני נמצאת רוב היום פשוט בדיכאון, לאחרונה קרה לי דבר שלא קרה לי אף פעם, הייתי עם החבר שלי ופשוט התביישתי שיגע בי.אני נמצאת איתו מעל שנתיים,והוא מכיר בי הכל,אני רגילה אליו מאוד ואף פעם לא קרה שפשוט לא רציתי שיגע בי כי הרגשתי לא מושכת ושמנה.אני מפחדת שאני מפתחת סוג של הפרעה!אשמח לקבל ממך עזרה,ולשמוע את דעתך!
ברוכה הבאה למאה העשרים ואחת, העולם בבערות. כולם מנסים להידמות לקיסם שיניים, כל מראה אחר נחשב ככשלון שיש להתבייש בו. אנושות שלמה מאמינה לשטות הזאת, את יכולה לראות תשובות שאני מקבלת באתרים אחרים, תגובות נזעמות ששולחות את הבנות חזרה לעלות על המשקל ולהתבייש להן, במקום להרים את הראש, לנער את השיער (לי יש קצר אז זה לא ממש אפקטיבי), לחייך ולחיות באושר גדול על זה שיש לנו גוף בריא ומזג אוויר פנטסטי ועולם שלם של הפתעות לחוות בלי קשר לאיך אני לעזאזל נראה.
אם היינו מניחים לגוף ולא דוחפים לו בלי סוף רעיונות על איך הוא אמור להיות הוא היה מסתדר מעולה, כמו עם נשימה. את מוזמנת לקרוא תשובות קודמות שלי אני די חוזרת על עצמי כי כולן וגם כולם באותה בעיה.
חידה לא הגיונית ובלתי פתירה אז שלא יבואו בטענות על דרך הפתרון שלה.
וגם אותך יקירתי אני מזמינה להאמין לחבר שלך ולאיזה קול פנימי שאולי אומר לך שהוא צודק, שאת בטוח נהדרת כמו שאת וחבל לזרוק את החיים שלך לשירותים. מכל סיבה שהיא. אין סיבה שיותר חשובה ממך. וברור שמי שאין לה אנרגיה לא יכולה שתהיה לה תשוקה. ומי שמתיחסת לגוף שלה כאל אובייקט לא יכולה שלגוף שלה יהיה רצון כלשהו משלו.
יכולה לנסות לענות לי בכתב או לקצר תהליך ולצלצל אלי. המספר קיים בתשובות אחרות שאשמח שתעייני בהם. יכול מאד לעזור לך לקרוא מה כותבות בנות אחרות במצב שלך.
גם אני שיקרתי לכל העולם כולל החברים שהיו לי באותן שנים, גם אני האמנתי שאני אזרח סוג ב אם אני שמנמונת, האמנתי שאני מכוערת ושאני צריכה להתאמץ מאד כדי שיאהבו אותי. עצוב וטפשי, היום בגיל 51 אני כבר לא חושבת ככה, אז את היאוש את יכולה לזנוח. כך או כך הכל יהיה בסדר, בסוף, או כבר עכשיו, אין צורך ביאוש. זה רק שלב בדרך שלך להבין מה נכון לך ומה לא בעולם הזה. וכשתביני את, תבואי לעזור לי להסביר לאחרות.
חניתה שלום,
אני חיילת, בת 20.
לעולם לא הייתי בחורה שמנה תמיד הייתי רזה.
נראת ממש טוב ותמיד הייתי מחוזרת.
עם הרבה נוכחות ותמיד עם מצב רוח.
עד שבמהלך הטירונות העלתי בסה"כ 5 קילו שדווקא מאוד החמיאו לי אבל איפשהוא בתת מודע שלי פיתחתי הפרעת אכילה רציתי להוריד רק 2-3 קילו.
התחלתי עם כושר וכל מיני דיאטות כאסח.
ואם הזמן פיתחתי בולמוסי אכילה. יכולתי לזלול את כל מה שהיה במקרר ואז הרגשתי רע עם עצמי ניסתי להקיא אך ללא הצלחה האוכל לא היה יוצא.
כתוצאה מכך התחלתי להשמין יותר. ככה חצי שנה של בולמוסי אכילה שנמשכו כל יום וכמה פעמיים ביום.
עד שמשום מקום התחלתי לשמור באוכל ולא היו יותר בולמוסי אכילה לא נגעתי במתוקים או בשמן התחלתי לאכול רק ירקות.
והפרזתי עם הכושר ! כל יום כושר !
ופתאום בלי לשים לב ירדתי בשלושה חודשיים 12 קילו הגעתי למשקל של 31 קילו.
שלד ועצמות.
ועדין לא נשברתי .
הבנתי שאני צריכה להתחיל להשמין אחרי בלאגן שעברתי עם ההורים ושהסביבה התחילה להתערב.
כיום שוב חזרו לי הבולמוסי אכילה.
בחודש העלתי 6 קילו.
ושוב אני מנסה להקיא אחרי כל התקף כזה של אכילה .
אך שוב ללא הצלחה .
אני רוצה לצאת מזה. אני לא חושבת שאני צריכה אישפוז .
אני בסה"כ מחפשת מישהו לדבר איתו על זה לפרוק את זה.
אני רוצה לחיות חיים נורמלים אני יודעת ששיחה טובה תעזור.
יש לי חברה שהיא נמצאת בתוך זה היא ממש יפה היא מדגמהת אבל זה שהיא מקיאה זה הורג אותי והיא הייתה באישפוז ושום דבר לא הצליח האם יש לי על מה להלחם כי קשה לי לספוג את זה כבר
היי חבר יקר
תמיד יש על מה להלחם, אהבה זה לבן אדם לא דווקא למעשים שלו. אני די בטוחה שהיא לא פחות ממך היתה שמחה להשתחרר מהלולאה הזאת.
זה בטח לא מקל עליה שהיא ב"תעשיית היופי" כי עכשיו זה אומר שהיא צריכה לשמר איזו תדמית או מראה שהיא משועבדת לו כי זה מה שמצפים ממנה ואולי היא גם חושבת שחיה תלויים באיך היא נראית ואולי אפילו שאהבתך אליה תלויה באיך שהיא נראית.
נכון שאפשר לאכול רגיל ולהראות נורמלי וטוב, אבל בתעשית היופי רוצים משהו לא נורמלי, רוצים רזה כמו קיסם, וזה אומר שאין דרך טבעית להשיג את זה, ומשיגים את זה בדרכים לא טבעיות.
אם אתה יורד לסוף דעתי אתה יכול לנסות להגיד לה שאתה אוהב אותה בכל צורה, אבל רק אם זו האמת.
אם שניכם תמימי דעים שהצורה החיצונית היא הדבר החשוב בחיים, אז היא בסך הכל משרתת את המטרה המשותפת הזאת שלכם, ועושה מה שהיא יכולה כדי לשרוד את זה.
אם אתה רוצה לשוחח או לחבר ביני לבינה או שתבואו שניכם להרצליה לשיחה ונפתח את זה. אפשר לצאת מזה אבל זה לא הדבר הכי קל בעולם, וצריך לשנות קודם חשיבה. 0547337669
אני בת 15 ונמצאת בתוך הבולמיה כבר כמעט שנתיים..
אני במסגרת טיפול מרפאתי בתל השומר עם פסיכולוגית ודיאטנית.. היה לי חודש שהצלחתי בו ממש יפה ולא הקאתי בכלל ואז התחלתי לחזור למעגל הזה מחדש, של לאכול ולהקיא
אני משקרת להם כל פעם שאני הפסקתי ואני לא עושה את זה יותר והאמת היא שפשוט לא בא לי שהם יעצרו אותי
יש לי רגעים שאני ממש רוצה לצאת מזה ולהפסיק וחושבת לעצמי למה אני בכלל צריכה את זה לעזאזאל ואז יש לי פעמים שבא לי לשים זין על כולם ושיפסיקו להכתיב לי מה לעשות ואיך לאכול ואני חוזרת ומקיאה
אני כבר לא יודעת מה לעשות ונמאס לי להסתיר את זה מכולם
יקירתי את מתארת את זה מדוייק.
זו הסיבה שבנות מסתירות כי זה לא באמת משהו שתלוי בהן ולא נעים לאכזב את כולם וגם לא רוצים שיפסיקו לנו את המשחק. אלה הדיבורים של ההתמכרות.
אנשים צריכים להבין שההתמכרות משבשת את יכולת ההחלטה העצמית שלהם. וכמו כל התמכרות אי אפשר כל כך לצאת מזה לבד כל זמן שהסם בקרבת מקום.
נשמע שאת צועדת לקראת כמה שנים טובות של אכילה והקאה, עד היום שבו את עצמך תרצי לעשות הכל, אבל הכל, כדי לצאת מזה.
אני כאן לשיחות עם מי שרוצה לצאת מזה ולא מצליחה, 0547337669
ונסי לחשוב מה עוד בא לך לעשות בחיים מעבר לאוכל, כי יש דברים שזה או או.
היי הגעתי לאתר הזה במקרה.
ואני יושבת כאן וכותבת אחרי שהקאתי למרות שלא רציתי. אני מגיל 14 בערך מקיאה ואני כבר בת 29 היום. יש ימים שאני שומרת על אורח חיים בריא ושומרת באכילה עם ירקות גבינות ולחם קל ויש ימים שאני לא מצליחה לשלוט בעצמי אוכלת בלי סוף ומקיאה את הנשמה כמו עכשיו. ונמאס לי.
אני נשואה ובעלי יודע וגם תפס אותי פעם אחת וכל הזמן מעיר לי למרות שאני לא עושה זאת כשהוא בבית אלא אם מדובר בארוחת שישי…
הוא מדבר איתי על הריון והוא לא מבין שהחשש שלי הוא להשמין ומה יהיה אם אוכל יותר מידי וארצה להקיא ואז אפגע בעובר??????? מה יהיה אז אני לא יודעת מה לעשות.
יקירתי
אתחיל מהסוף ונחזור אחורה. ההריון זה התקןפה הנעימה בחיי בה הרשיתי לעצמי להוציא את הבטן ולא להכניס אותה כל הזמן, ואכלתי מצויין והרבה כי הגוף ידע בידי-יוק את הכמויות הנכונות אבל בדיוק. הריון שם קץ למשחקים משהו נבנה בך את לא מעיזה לגעעעת בזה לסכן את זה…
עכשיו לגבי הבולימיה מגיל 14… אאוץ.
לפני שאני מציעה לך לכתוב לי בפרטי ולשוחח והכל אני שולחת אותך לקרואת קצת בעמוד הזה אפילו רק מהימים האחרונים. בנושא של "יש ימים שאני אוכלת בריא וטוב" ואני באה להגיד כל אוכל זה טוב. אחד לגוף ואחד לנשמה, וצריך לשלב. אי אפשר ליצור חוסר בלי ליצור איתו צורך לאזן ולהתמלא.
החיים שלי מורכבים מהאוכל שאני אוהבת לאכול. אין סיכוי שאבזבז קלוריות או זמן על משהו שהוא רק בריא. זה חייב להיות טעים ושממש בא לי עליו. וככה אני אוכלת ב1800 קךלוריות בממוצע ליום שכבר מזמאאאן הפסקתי לספור. 20 שנה בערך, ולמדתי שהגוף יודע לאזן את זה באופן טבעי אם נותנים לו.
לוקח לגוף שבועיים שלושה להתרגל מחדש לנוזלים ולסמוך עליך בכלל שתתני לו רצף ללא הוצאת המיצים שהוא מייצר, לוקח את הזמן הזה לאזן את המיצים מחדש, אבל זה פלא שהגוף יודע לשאוף לריפוי של עצמו לכיוון של מה שהוא יודע. ולך נשאר רק להתמודד עם ההתמכרות….
קראי בבקשה ממך כמה מכתבים שכתבתי לאחרות ואחרים פה, ואז את מוזמנת לפנות שוב או אפילו לצלצל. תמצאי פה את המספר בתשובות קודמות.
אני להבדיל ממך חוששת להיכנס להריון כדי לא להשמין ואיך אראה עם בטן ומה יהיה אחרי ההריון איך הגוף שלי ייראה. אני חושבת על לאכול פחות שלא אשמין בהריון ומה יקרה אם לא אשלוט בעצמי אוכל וארצה להקיא וחלילה אפגע בעובר.. ומה יהיה אחרכ זה יהרוס לי את הגוף וכו.
כשאמרתי ״בריא״ אני נהנית ממה שאני אוכלת ושומרת על אכילה נכונה ומתאמנת בחדר כושר ויש ימים שאני לא מתאפקת טורפת ומקיאה. אני מנסה לצמצם לפעם פעמיים בשבוע.
קראתי מה שכתבת לאחרות אבל זה תמיד יישאר. לצערי.
אין ספק שלהוליד ילדים עובר דרך הריון
הריון זה בטן גדולה
יש מי שיגיד יפיפה יש מי שיגיד משהו אחר
מי שלא מוכנה לבטן גדולה לא יכולה להביא ילדים לעולם
אם את מסוגלת לראות איך סינדלת את עצמך – תבורכי ואולי תצליחי לצאת מהמקום הזה ולהתחבר לצורת מחשבה שמשרתת את חלומות חייך השונים.
אם אינך יכולה לראות איך סינדלת את עצמך ואת מתעקשת שיותר חשוב להיות רזה מללדת ילדים, אז באמת זו חידה בלתי פתירה.
האנושות של ימינו מחרפת כל דבר טבעי, שיער, עגלגלות, צחוק, אהבה, הכל מתגמד תחת צורה חיצונית שדופה שחייבים לציית לה. ילדות לא מרשות לעצמן לעבור את גיל ההתבגרות להתעגל להיות נשיות לקראת סיום צמיחתן, כבר בשלב ההתעגלות מתחילים להתערב. כי אסור. אסור להיות עגלגלה זה בושה זה פשע… אז תחליטי אם את מאמינה לזה או מבינה שזה לא הגיוני ולא טבעי וסתם שטיפת מוח.
אחת הסיבות שעזרו לי לבסוף לצאת אחרי 11 שנה זה שהבנתי שהבולימיה עומדת בדרכי מלהגשים את כל יתר החלומות שלי. בימים ההם זה היה בעל ילדים משפחה. אמרתי חניתה עכשיו זה או הבולימיה או כל השאר.
אם תראי דרך החידה שיצרת את המשפט שצריך להעיף מהמשוואה כדי שתוכלי לחיות חיים מלאים ומאושרים – תגידי לי ונמשיך משם.
לא שזה יהיה קל גם אחרי שתראי את זה, בולימיה זו התמכרות קשה. אבל לדבר איתך כשהיא מדברת מגרונך, זה לא יעזור לא לי ולא לך. מחכה לך שתבואי את.
אני בולמי כבר משהו כמו חודש אז אני לא יודע בכלל אם אפשר לקרוא לזה בולמי…
אני בן 16 מטר שבעים ושוקל 80 בתקופה שלפני שהתחלתי לדחוף אצבע הייתי בדיכאון ברוב זמן וכשגיליתי את ה״פטנט״ הזה חזרה לי שמחת החיים שלי זאת שלפני התיכון תמיד הייתה לי ופשוט כשהגעתי לתיכון היא לאט לאט דעכה. אני כותב את פנייתי כאן כי אני פשוט חושב שלי זה לא יקרה ושאחרי שאני ארזה אני פשוט יפסיק אבל לפי מה שהבנתי זה לא כך. אני פשוט חושב שמצאתי את הדבר הכי טוב שקרה לי שאני סוף סוף יכול לאכול כמה שאני רוצה ועוד להרזות במהלך החודש האחרון אכלתי אפילו יותר מהרגיל והורדתי חמש קילו (הייתי שוקל 85) ופתאום עכשיו אחרי שאני רגיל כל יום לעלות על משקל ולראות שהורדתי עוד קצת הפסקתי להוריד מה שגרם לי לחשוב שאולי הכל היה אשליה . אני חושב על להמשיך בכל זאת כי אני חושב שלי זה לא יקרה , יש לי כמה סיבות גם שבגללן אני חושב שזה לא פוגע בי כמו זה שאחרי שאני למשל מקיא פיצה אני לחם קל ולא מקיא אותו וככה אני נהנה מאכילה של פיצה ומספידי קלוריות של לחם קל או לאכול דבר אחר להקיא ובסוף לאכול תפוח כל שכל מה שספגתי היה תפוח. אני גיליתי את ״השיטה״ הזאת בגלל שחבר טוב שלי חלה בזה והיה במחלקה סגורה חודש הוא היה הרבה יותר ״גדול״ ממה שאני ועכשיו הוא מתאמן ויש לו שרירים והכל והוא כבר לא מקיא מה שהביא לי את ההשראה להיות כמוהו. אני לא יודע למה אבל אני מחפש שמישהו ייתן לי סיבה להפסיק כי אני מרגיש שאני עושה משהו לא בסדר ועם זאת אני לא רוצה לוותר על הדרך הפשוטה הזאת להרזות.
תודה רבה על כל העבודה שאת עושה אני באמת מעריך זאת.
היי בחוריקו יקר
העולם היום הוא כזה ששמחת החיים שלנו תלויה במראה החיצוני שלנו. זה לא להיט וזה לא אצל כולם ככה אבל הרוב הגדול. נשים וגברים כאחד וזאת למה, כי אם אנחנו לא נראים בצורה מסויימת אנחנו לא נחשבים ראויים לחיות בכלל. לכן הדכאון.
הדכאון שלי מתחיל ונגמר במחשבה שאני לא מסוגלת לעמוד בתנאי החיים פה. פעם זה כי אני שמנה מדי או מכוערת מדי, פעם זה כי הציצי שלי לא מושלם לדעתי, פעם זה כי אולי מישהו יודע יותר ממני בתחום מסויים או עושה יותר רושם ממני וכו וכו.
בעולם מפרגן ובלתי השוואתי ובלתי שיפוטי, עולם תומך ואוהב לא הייתי בכלל מתעסקת בכל זה אלא קמה בבוקר מתמתחת וניגשת לענינים.
אתה בגיל שכל יום אתה על הבמה, אני מבינה למה חשוב לך להראות כמו שמצפים ממך, כי אחרת אתה אזרח סוג ב. כולם מאמינים בזה, אפילו ההורים ואפילו גייסו את הרופאים לתמוך בשטות הזאת בפרצופים חמורי סבר.
🙂 אז כמובן שזה לא להיט שהחיצוניות משתלטת וכן, היא תתפוס כל חלקה טובה. בולימיה זו התמכרות, כמו סמים, וקשה מאד לצאתמזה כי הסם נגיש לך בכל עת.
לי לקחת 11 שנה לצאת מזה. אני מכירה חברה עם פחות וחברה עם יותר. זה לא באמת כזאת סכנת חיים אבל זו סכנה ברורה ומיידית לאיכות החיים. בקרוב תמיר את שמחת החיים החדשה הזאת ביאוש טוטאלי כי לא יהיה רגע ביממה שלא תחשוב על אוכל ולא תתכנן מהלכי זלילה והקאה. כמו התמכרות. התמכרות. מה זה משנה איך קוראים לזה. משהו שמשתלט עליך ולא נותן לך מנוח.
זו סיבה טובה להפסיק אם אתה יכול, אבל אני לא בטוחה שאתה יכול כי חיברת את זה לשמחת החיים שלך ונגד הפעלול הזה המוח שלך די חסר אונים. 🙁
היום אימא של תפסה אותי מקיא, אני נתתי לה את המילה שלי שזה לא יחזור על עצמו. אני באמת מתכנן לעמוד במילה שלי אבל רק המחשבה שאין לי יותר את ה״הדרך הקלה״ הזאת הכניסה אותי לדיכאון. בכל זאת אני ינסה להוריד במשקל בדרכים הרגילות של ספירת קלוריות וספורט וכל זה. אני כותב את ההודעה הזאת כדי לשאול אם יש לך טיפים כלשהם גם לדיאטה נורמלית וגם ליציאה מהדיכאון הזה. אני חושב שאם לא אצא מהדיכאון הזה אני ימשיך עם זה ואני מאוד מקווה שלא. אני מודה לך על כל העבודה הזאת שאת עושה ומבקש את עזרתך תודה .
שמחת חיים יקר
אנחנו יצורים בוראים. איפה שאנחנו שמים את תשומת הלב שלנו שם יש לנו תוצאות. אם נחשוב על משהו נחמד לעשות – ניצור נעימות, ואם נחשוב על כמה אני לא בסדר – יהיה לנו יאוש.
הגוף, הנפש, הראש, הכל מחובר. נסה להתמתח עם הידיים כלפי מעלה ולהגיד חרא לי, נסה להתכווץ קטן קטן מכופף ולהגיד טוב לי.
אפשר להגיע לשמחה מהרבה כיוונים, וכך גם לעצב. מספיק שאני חושבת על הגועל שבטלויזיה ואיך יורדים על אנשים שבא לי למות. למות בא לי. מספיק שאני חושבת איך בעולם הזה משווים ושופטים ולא מפרגנים והכל תחרותי כל הזמן, רק המחשבות האלה עושות לי דכאון. באמת עצוב לי.
אבל אם פתאום תתקשר איזה חברה ותספר לי סיפור מצחיק, או אם ישלחו לי סרטון חתולים מתוק וקורע או סרט על אנשים אמיצים שהעיזו לחיות איך שבא להם ולקרוא תיגר על המערכת המ*&^&* שאנחנו חיים בה, אז אני מתמלאת שמחה וצחוק ותקווה ונעים לי וטוב לי. או אם אני כותבת משהו מהלב למישהו שמבין אותי וזה עוזר לו. אז אני שמחה מבפנים.
חייך ילמדו אותך דרכים להגיע אל האושר הפנימי שלך, זה יכול לקרות ברגע, זו בחירה. אבל אתה בגיל קשה מותק, כל יום במלחמה. אז אני לא מאשימה אף אחד שהוא בדכאון, זה נראה לי מצב מוצא הגיוני. 🙂
על כל פנים התשובה היא בראש ולא בגוף, הגוף ילך אחרי הראש. מוכנה לדבר גם איתך בטלפון, נצחק קצת נבכה קצת ונחפש כמה טיפים בשבילך. 0543394798, בהצלחההה
שלום לך ותודה שכתבת לנו, אני לא משכנעת אנשים להכנס או לצאת מזה, אני בעיקר עוזרת לאלה שנמאס להם מהגימיק הזה ורוצים להמשיך בחיים שלהם ולא מצליחים. אני זוכרת את התקופה שלא הבנתי מה כל כך נורא בזה, וגם היום אני אומרת שיש דברים יותר גרועים, אבל כדי לשמוע בכל זאת למה לא אפשר לשמוע מבעלי נסיון, שכתבו פה מכתבים ממעמקי לבם. אגלה לך שפעם הייתי מכורה לנייס גיא, זה סוג של סם פיצוציות. חשבתי שמצאתי את אלוהים כי זה לא היה יקר והעיף אותי לשמיים, ואז שיחה מקרית עם אדם זר הביאה אותי לקרוא על זה באינטרנט וקראתי על אנשים מכורים שזועקים הצילו לעזרה. מיד הפסקתי, לקח לי שבוע להפסיק להטלטל בתוך הגמילה הזאת, אבל זה מאחורי. אז אם בסתר לבך אתה יודע שזה כנראה לא רעיון כזה טוב, ורק המחלה משכנעת אותך שזה סבבה, אז אתה מוזמן באהבה לקרוא את העמוד הזה וקודמיו לקבל מושג איך זה מרגיש אחרי שהשמחה הראשונית עוברת….
בכל מקרה מאחלת לך לאהוב את עצמך ואת חבריך בכל משקל ולהחזיר את האוכל למקומו החביב כמה פעמים ביום, טעים, אפשר לאכול פיצה, אני אוכלת פיצה. אמנם לא שלמה, רק כמה חתיכות, אבל זה מאפשר לי להיות חופשיה בתוך החיים שלי ולא לגדל איזה תנין שיקפוץ עלי כשיהיה קצת יותר בוגר…. בהצלחה בכל אני כאן אם תצטרך עכשיו או אחר כך. שבוע מעולה שיהיה לנו.
?
מחר ואם לא אז הלך על סמסים עד שנמצא את הרגע.
בינתיים לנשום ושבת שלום…
אני צריך עזרה בלמצוא מישהו מומחה שמבין בנושא, חברה שלי כנראה חולת בולימיה, אני היחיד שהיא שיתפה זאת איתו ואני תומך כמה שאני יכול, הכוונה שלי היא לגרום לה להבין שצריך לטפל בהפרעה הזאת, היא תמיד משתדלת להראות שהכל בסדר בחיוך והחנקת דמעות ריצוי של הסובבים אותה, בגלל זה קשה לה כל כך לשתף היא מפחדת שיחשבו שהיא לא בסדר. אני יודע שצריך לגרות לה להבין שהיא זקוקה לטיפול, אני עושה מה שאני יכול בלי להפעיל לחץ אבל מי אני? בסך הכל בן אדם בלי ידע רב בנושא ולכן היכולת שלי מוגבלת. לדעתי עזרה ממישהו שמבין בעניין יכול לעזור לי לגרום לה להבין שצריך לטפל בזה כמה שיותר מהר, אני מפחד להיכשל לעזור לה זה יהרוס אותי אם שאינני מצליח.
נ.ב- חיפשתי באינטרנט קו טלפון לחולי בולימיה ומשום מה לא הצלחתי למצוא, אשמח אם תעזרו לי, מבחינתי לדבר בטלפון עם מישהו יהיה הכי טוב!
תודה מראש!!
חבר יקר, תתקשר.
תודה על המענה המהיר והאכפתיות, אתם עושים עבודת קודש כל הכבוד!
אתקשר מאוחר יותרר
שלום שמי אלכס אניבת 13 כיתה ח׳.
אני לא יודעת למה
אבל אני שומעת קולות שאומרים לי להקיא . הם פשוט קוראים לי .
אני ממש לא מרגישה בנוח לכתוב את זה לה ולשתף את כולן אבל זה מה שאעשה,
אני גרועה בלהסתיר דברים , וכאשר לפני שבוע לאחר ניסיונות מרובים וכושלים , הצלחתי להקיא את הפסטה שלי .
כל כך שמחתי (אני עדיין שמחה)..
סיפרתי לחברות- הן דואגות לי ואומרות שיש לי הפרעה נפשית (הן לא יודעות עד כמה ..)
התחלתי להקיא רק יומיים ושנאתי את עצמי על זה אז חזרתי למנהג המגונה שנקרא לחתוך .
לא יודעת מה לעשות
להמשיך להקיא? או לא??
אני חייבת להרזות יש לנו טקס מחזור עוד כחודש , ואמרו לבוא עם בגדים צמודים
אני חייבת להיראות טוב!!!
היי חטניקית יקרה
מה עדיף את שואלת – לחתוך או להקיא?
לא יודעת, ספרי לי את, אף פעם לא חתכתי אני לא מבינה בזה כלום, יכולה לתת לי בכמה מילים מה הקטע כאן?
לגבי להראות טוב וכל זה, מוזמנת לקרוא פה בעמוד, אני חושבת שהציבו בפנינו חידה בלתי פתירה ואנחנו מבלים חיים שלמים בלנסות לפתור אותה.
הכי טוב לצאת בכלל מהחידה הזאת אבל אני לא רואה איך ילדה אחת יכולה לעשות מה שאנושות שלמה לא מצליחה.
לבי לך. מקווה שתהני במסיבה בלי קשר לאיך את נראית בעיני עצמך או בעיני אף אחד. מקווה שתמצאי בגדים שנעימים ונוחים לך ושיהיה לך חיוך על השפתיים והרבה גאווה. לא פשוט להיות בביצפר אז סחטיין עליך.
תודה חניתה ,
זה עוזר שאת איתי
ואעדיף לא לפרט על לחתוך ורידים אם זה בסדר מבחינתך..
אני כבר כמה זמן לא מקיאה
אבל האסלה קוראת לי
ולהיראות טוב קורא לי
ולהיכנס למכנסיים שלי משנה שעברה קוראים לי
ועכשיו בנושא קצת אחר
כל החסרות שלי אומרות שהן שמנות , ואני בטוחה שאחת מהן בולימית או מרעיבה את עצמה .. לצערי..
איך אני יכולה לדעת אם מישהי עושה זאת לעצמה ?
אפשר ליצור קשר עם דני? שמעתי שגם הוא עוזר וחניתה אני מתקשרת כל יומיים אליך אבל אשמח לעוד עזרה מאנשים אחרים
הוא מידי פעם נכנס, במוקדם או במאוחר יראה את ההודעה שלך. נסי לפנות אליו מתוך אחת ההודעות שלו.
הי אני בת 16.5 תלמידת כיתה יא, הגעתי לפה במקרה כאשר לחצתי על חיפוש בגוגל: ״כמה צריך להקיא כדי להוציא את כל מה שאכלתי״ נכנסתי לאתר והתחלתי לקרוא מה שרשום פה והתחלתי לבכות.. הרגשתי כל כך מחוברת ומזוהה עם הדברים שנכתבו, למרות שאני תקופה קצרה מקיאה. לאחרונה אני עוברת תקופה קשה, לפני כחודש גילו בבית הספר שיש לי בעייה של אלכוהוליזם, אני שותה לבד בבית מידי ערב ומדחיקה בעיות שונות למיניהן. כמובן שרק לזמן מה ולאחר סיום השפעת האלכוהול חוזרת לעצב המתמיד שמכיל אותי כבר כמה חודשים. בעקבות הגילוי, בית הספר החליט לשתף את הוריי בבעיה ועכשיו אני בתהליכי טיפול אצל פסיכולוגית. באחד מהמפגשים עם הפסיכולוגית, היא הציעה לי לצאת להליכה של 15 דקות כל יום. כמובן שאני נערה בעלת שנאה עצמית מטורפת, והחלטתי לקחת את ההצעה ולהתחיל לעבור שינוי חיצוני ולעשות דיאטה וכך אולי להרגיש טוב יותר עם עצמי (אני שוקלת כ58 קילו). התחלתי בהליכה של שעה, לאחר מכן עברתי להליכה ולריצה, אחר כך להליכה ועוד יותר ריצה, ואתמול הגעתי למצב שאני עושה הליכה עם ריצה פעמיים ביום(צהריים וערב). במקביל לספורט, החלטתי להתחיל להקיא בכדי למנוע השמנה. התחלתי לחפש בגוגל דרכים כיצד להקיא ויצאתי לדרך. באחד מהאתרים קראתי על סכנות ההקאה והדבר שהפחיד אותי ביותר היה הנזק לשיניים. בהתחלה ניסיתי דרכים שונות להגן על השניים (ניילון נצמד או נייר כסף) אך ללא הצלחה. אמרתי לעצמי שזה רק פעמים מועטות של הקאה ושהנזק לשיניים לא קורה כל כך מהר. לאחר מספר פעמים של הקאות, בעקבות הפחד מנזק השיניים החלטתי לעבור מהקאות להרעבה. התחלתי להפחית המון באוכל ולא להקיא. היו לי ימים שלמים שהייתי אוכלת אך ורק סלט או ירקות, אחרי כמה ימים של אכילה מופחתת כל כך וספורט מרובה, הרגשתי חולשה. היו ימים שלא התעוררתי למתכונות בבית הספר או לתיגבורים לפני בגרות. הידיים התחילו לרעוד היו לי סחרחורות וראיתי שחור. אחרי החולשה הזאת החלטתי לחזור לשיטת ההקאה אך לא בדיוק- לאכול יותר, לא יותר מידי(רק שאני ממש רעבה וגם אז לאכול דברים לא משמינים) ולהקיא אחרי האכילה. כבר תקופה ארוכה שחשבתי על האופציה של להקיא אחרי האוכל בכדי לא להשמין והיו כמה פעמים שגם ניסיתי אבל כמה שדחפתי אצבעות לא הצלחתי להקיא. כנראה שלא באמת רציתי כמו עכשיו. אני בסך הכל שבועיים בהרגל הזה ובשבועיים האלה כבר הספקתי לנסות להפסיק להקיא ולא להצליח. להגיד לעצמי שזה לא טוב ושזה מסכן אותי ובכל זאת להמשיך להקיא. כבר חוויתי את גודל הרגשת הכבדות המגעילה אחרי שאוכלים משהו גם אם זה משהו הכי קטן והרצון רק להקיא ולהוציא את זה מהגוף שלי! קריאת התגובות פה נתנה לי את החותמת הסופית שאני צריכה להפסיק עם ההקאות, אני לא רוצה שזה יהפוך לחלק מהיומיום שלי ואני מרגישה שזה כבר מתחיל להפוך. אני רוצה לעצור את זה לפני שזה יהיה בלתי הפיך אבל לא יודעת איך!!! אני מפחדת לשתף את הפסיכולוגית שלי או את יועצת בית הספר כיוון שיגלו להורים שלי וכבר איכזבתי אותם מספיק עם השתייה שלי, אני לא יכולה להפיל עליהם גם את זה עכשיו. בבקשה עזרי לי. תודה מראש
את מזכירה לי שהדבר הראשון שאני רוצה לעשות כשאני מקבלת מכתב כזה זה לאסוף את הבן אדם לתוך חיבוק ארוך ומבין. אני בדרך כלל לא כותבת את זה כי זה יכול להשמע דביק ופדופילי, אבל פשוט מה שאתן עוברות זה כזה סיוט שבאמת הדבר הראשון שאני שולחת לך זה חיבוק.
עכשיו ניקח את הענינים לידיים וננסה לקצר תהליכים לעבוד על הבולימיה. יש לך בראש סדרת רעיונות ומחשבות שאת מאמינה בהם כאמת מוחלטת. זו שרשרת מחשבות שמביאה אותך למקום שאת נמצאת. עד שלא תאתגרי חלק מהאמיתות הללו לא תוכלי לצאת מהמבוך.
אנחנו יכולות לעבוד פה או בשיחת טלפון איך שנוח לך. עברתי ל0543394798. בדרך כלל עונה…
אם את מעדיפה להמשיך פה אז בואי תזכירי לי מה לא בסדר בך. מהתתחלה. מה צריך היה להשתנות בך כדי שתוכלי להתאים לעולם הזה?
אני מסתכלת במראה ושונאת את מה שאני רואה, זה דבר שגרם לי המון פעמים ללכת ולהתנחם בשתייה.. עם זה שאני מכוערת בעיני אין מה לעשות חוץ מניתוחים שאמא שלי לא מרשה לי כי לטענתה אני מדברת שטויות אבל את הגוף שלי אני יכולה איכשהו לתקן גם אם יהיה קשה. אני כותבת לך עכשיו שהבטן שלי מקרקרת מרעב פשוט צועקת לי אבל אני מנסה לא להישבר, אני מעדיפה לא לאכול מאשר להקיא, הקאתי היום בבוקר את הסלט והאבוקדו שאכלתי ואין לי כבר כוחות, לא פיזיים ולא נפשיים.. זה לוקח לי המון אנרגיה שבמילא כבר אין לי. אני באמת לא יודעת מה לעשות! אני מרגישה חשופה שאני כותבת את הדברים האלה פה לעיני כולם אפילו שזה אנונימי, אבל יודעת שבטלפון לא אצליח לדבר כי אני אתחיל בשנייה לבכות… נמאס לי כל כך שכולן מרשות לעצמן לעלות תמונה בבגד ים עם בטן שטוחה ורגליים חטובות ורק אני מתביישת ללכת לים, נמאס לי שהגוף שלי מנהל לי את היציאות !!!
יקירתי
כן זו התוצאה של מודל היופי השדוף והבלתי הגיוני שהאכילו אותנו שנים ארוכות וכולנו שטופי מוח בזה ולכן מה שאנחנו רואים בעצמינו נראה לנו לא בסדר.
את כמובן לא אשמה.
ואם תדברי איתי ותבכי זה יהיה הדבר ההגיוני ביותר שאת יכולה לעשות תחת הנסיבות.
כמובן שאם תמשיכי להרעיב את הגוף תשיגי תוצאה הפוכה ממה שאת רוצה. מי שעושה דיאטה ויוצר בכוח מחסור – הכח יעבוד עליו הפוך על הפוך.
אני מנחשת שאת תמשיכי להגן על הדעה שאת שטופה בה, ולא נצליח להתקדם פה רק לבטא יותר ויותר טוב את אופי התסמונת הזאת.
בואי נעבור לפרטי כדי לחסוך לך לחשוב שאולי מישהו מכיר אותך ובעיקר יחסוך לך לנסות להסביר דברים שכבר מובנים.
atounh@bezeqint.net
שיהיה לך יום נעים בכל משקל ומי יודע אולי גם פתאום תסכימי לתת לגוף שלך דלק כי באמת שהוא לא עשה שום דבר רע. ממש לא.
שלחתי הודעה האם קיבלת?
נסי שוב….
הקו החם מושאל למישהי במצוקה זמנית…
נסי אותי ב0543394798
מחר… היום אני כל היום עובדדדדת….
מחכה לך
הקאתי היום בצהרים יחסית לא הרבה.. ומאז כואבת לי הבטן ברמות מטורפות!!! למה הכאב הזה?
יקרה גשי לרופא וספרי לו כי זה מאד ספציפי.
יכול להיות שכואב לך מההקאה עצמה, השרירים, יכול להיות שמהריקנות המיצים אוכלים את עצמם בהעדר משהו אחר לפרק, יכול להיות שזה בכלל עניני מחזור או שאת בלחץ גדול ובצדק.
לשחק עם הגוף נותן תוצאות של כאב ותסכול, לא סתם אנשים מנסים לצאת מזה אחר כך בכל מחיר, וזה מאד קשה לצאת מהתמכרות כזאת.
אם את יכולה לא להכנס לזה תבורכי ותשמחי. יש כאלה שלא כואב להן ויש כאלה שמאד כן. תחשבי אם יש משהו בחיים ששווה מחיר כזה. משהו, מישהו. אולי עדיף למצוא אנשים שאוהבים אותי כפי שאני. ולהיות אחת כזאת…
שאם אני אפסיק אני אעלה במשקל עוד יותר.. כבר קיץ עוד מעט:/
ברור, כי האכילו אותנו שחיינו תלויים בצורתינו החיצונית ושהיא חייבת להיות בצורה מסויימת שמישהו אחר החליט מהי. רזה מאד.
אם את רוצה להבריא את המוח שלך מהרעיון הזה צאי לדרך. קראי פה בעמוד קצת עד שימאס לך, אחר כך חפשי באינטרנט את ידידי הטוב עדי ברקן, שמעי מה הוא אומר, אחר כך חפשי בפייסבוק את הקבוצה האמיצה שנקראית "המאבק במודל היופי" שזה חברה בגיל שלך שמבינים מה הולך פה.
לא אשפוט אותך אם תכנסי למערבולת של נשים רבות כי זה מה שדוחף אותנו העולם לעשות. להשתנות עבורו. אבל בסוף הדרך החוצה היא להסכים להיות אני. איך שאני. ואפילו לאהוב את זה ולהוקיר את זה.
אם למרות הכל ואחרי כל זה עדיין את מבולבלת, זה בסדר. נסי לדבר איתי 0543394798, כי אז נבין את הדקויות המסויימות שלך ואולי נצליח יחד להסכים מה נכון לך.
את עוזרת מאוד!
עלו עליי. עלו עליי !!!! מה לעשות??? עשו לנו היום מצגת על הפרעות אכילה ובולימיה הייתה שם בדיוק כשאכלתי .. איזה טיימינג
ואז יצאתי כמובן לשירותים להקיא באמצע השיער והחסרות שלי יצאו אחרי ושמעו אותי .. הן הולכות לספר! אני בלחץ מטורף אני כבר מקיאה 8 חודשים .. מה יעשו איתי עכשיו? אמא שלי קצת היסטרית היא תשלח אותי למוסד או משהו? יש כזה דבר?
מסכנונה אני יכולה לדמיין לעצמי את המצב שלך… אבל מי שלכודה זו לא את זו הבולימיה שלך.
את כמובן מזדהה איתה אבל זה חלק מהמחלה.
זו התמכרות. וברגע שיעשו משהו שיכול לעזור לך לצאת מזה הרווחת.
אין כל כך מקום אשפוז לבולימיות כרגע, לא יודעת כמה "חמור" מצבך… יש את תל השומר ועוד כמה, אבל הם מפוצצים עם רשימת המתנה וגם לא כל כך עוזר למרבית הבנות.
מה שיקרה שהם ינסו לעזור לך ומי יתן והם יצליחו. אם את בבלבלה מזה שאולי את לא רוצה שהם יצליחו נסי להודות גם בזה, ובכל מקרה את מוזמנת לשוחח איתי.
אני ב0543394798. תנשמי עמוק. אוהבים אותך.
אני לא מבינה מה עובר על הגוף שלייי , הפסקתי להקיא כבר שבוע אחרי ארבע שנים בערך, ועליתי קילו ביומיים , יכול להיות שזה בגלל נוזלים ?
ואם כן תוך כמה זמן זה יורד?
וגם אני לא יכולה לאכול רגיל , האם זה ישתפר ?:(
יקירה
אכן בשבועיים הראשונים הגוף מתנפח, את יכולה לקרוא עוד קצת כאן בפורום, סיפרתי את זה כבר כמה פעמים.
זאת בגלל שלוקח לו זמן להסתגל מחדש לנוזלים, כמו שניחשת.
אם תעשי לך הרגל לאכול "נורמלי" שזה מבחינתי כל מה שאת אוהבת אבל לא הכל בבת אחת, חלוקה לימים ושעות, כל פעם קצת, למשך זמן, הגוף יתחיל להאמין לך שוב ויפסיק לאגור. זה יכול לקרות די מהר אם לא תתעקשי שזה יקרה מיד. זכרי שאין אוכל טוב ורע ואין משקל טוב ורע, יש לנשום ולהבין שהגוף יודע את העבודה. לסמוך.
אם את מסתבכת עם מחשבות מיותרות דברי איתי 0547337669
האם חיייבים לזלול המון בשביל להקיא? אפשר לאכול נורמלי ואחרי כן להקיא? אני מקיאה כבר זמן מה, והחברות שלי בקיעות בנושא הזה והן קולטות כשאשר אני בבולמוס.. ואין ברצוני לגלות להן.. האם זה אפשרי לאכןל נורמלי ואז להקיא?
בנות יקרות שמנסות לקבל ממני עצות איך להקיא אני פשוט לא יודעת איך זה אצלכן וגם זה ממש לא מה שמענין אותי.
מה שמענין אותי זה הנשמה הפנימית של אלה שנקלעו להתמכרות ונואשות לצאת מזה כי הן רוצות לחיות חיים נעימים שלא תלויים באוכל כדי שיהיו אפשריים.
אלה שרוצות לעזור לעצמן לצאת ממקום של חוסר שליטה.
אלה מכן שנמצאות במקום של שליטה ורוצות לאבד את זה עמכן הסליחה, באמת שאין לי רשות לעשות דבר כזה ולמה שארצה לייצר לעצמי קארמה כזו? רק בשביל שיגידו שאני קולית?… אז בבקשה שחררו אותי מהצורך להתנצל על שאני לא מתרכזת באיך תרזו ותישרו קן עם איזה מודל דמיוני. סלחו לי. אהיה פה בעוד כמה שנים כשתרצו להבריא ואז ננסה לחלץ אתכן משם…
האם חייבים לזלול המון בשביל להקיא? אפשר לאכול נורמלי ואחרי כן להקיא? אני מקיאה כבר זמן מה, והחברות שלי בקיעות בנושא הזה והן קולטות כשאשר אני בבולמוס.. ואין ברצוני לגלות להן.. האם זה אפשרי לאכןל נורמלי ואז להקיא?
לא תקבלי כאן תשובה כאן הבלוג הזה נלחם נגד בולימיה תנסי גם את להילחם נגדה
אני כבר כמה זמן מקיאה , לפעמים כמה פעמים ביום ,בעקבות כל ההקאות שלי , התחלתי להרגיש תחושת סחרחורת וכאבי ראש , והחלטתי פשוט להפסיק ! מה גם שעליתי במשקל ממש בגלל כל ההקאות! , בכל מקרה , אתמול ממש עליתי במשקל והקאתי אחרי ארוחת שישי(אחרי שלא הקאתי הרבה זמן יחסת) כשקמתי , קמתי עם כאב ראש וסחרורות ועייפות שלא נגמרת !!!
מה אני יכולה לעשות כדי להיפטר מההרגשה הנוראית הזאת ??
אני באמת רוצה להפסיק ואני יודעת שאני יכולה , אבל אני פשוט לא יכולה עם התחושה הזאת , היא גם גורמת לי לחוסר תיאבון , ובגלל זה אין לי התקפי זלילה ממש
בתודה , בת 17
זה שיש לך כאבי ראש סחרחורות עייפות זאת אומרת שהגוף שלך קורה משהו איזה שהוא "תופעות לוואי" לכי תיבדקי
?…
יש לי שאלה:
אני בזמן האחרון מנסה להקיא אחרי ארוחת הצהריים ולא מצליחה! אני מגיעה למצב שהאצבעות נתקעות חי בגרון ולא יוצא כלום!!
כמה זמן אחרי האוכל אפשר להקיא?
בבקשה ענו לי , אני שמנה ואני חיית להרזות
אני מוצאת את עצמי קבורה בתוך האסלה מתפללת שהאוכל יצא
אני חייבת להוציא אותו
לא רוצה להיות שמנה
ושכל החברות שלי רזות
והרי להשמין את כולן לא יעזור אז אני צריכה להרזות!
וניסיתי המון דרכים -תזונה נכונה , דיאטנית – אבל אני נשברת
אני חלשה נפשית
אני רוצה להיכנס לעולם הזה לא משנה מה יקרה לי
הכי חשוב לי בעולם להיראות יותר טוב
יקרה
תודה שבטאת עבורינו את קולה של הבולימיה.
זהו החלק בך ובאנושות שחולה, שמבקש להשתלט ומאמין שחייו תלויים בזה שישכנע אותך להעביר אליו את המושכות.
מכיוון שאני יודעת מה יש שם בצד השני, שאולי לתפיסתך עדיף חיים ללא חיים מאשר חיים בעגלגלות סקסית או להפסיד באיזה תחרות תרבותית אוילית של מי הכי רזה.
אז אני מעדיפה שתפסידי בתחרות דמיונית מאשר תהרסי לעצמך את החיים. אפשר בקלות יחסית לזהות מי מדבר מפיך. את, הנשמה הגבוהה שאת, או המחלה. כרגע מי שפנתה זו המחלה ואני לא מתכוונת לעזור לה להרוס אותך.
מאחלת לך חיים נפלאים ואמיצים, לאהוב את עצמך להזכר מי את ומה יש בעולם הזה שמענין אותך. לא להשוות את עצמך לאחרים כי יש להם את התיק שלהם, ואנחנו תופעות ייחודיות ולא ניתנות להשוואה.
ואם לא תצליחי להמנע מליפול למלכודת הזאת אז אני מניחה שנפגש מתישהו במורד הדרך.
תקשיבי ממש תקשיבי למה שאומרים לך עכשיו בולמיה זה כיף בהתחלה לחודש חודש וחצי הראשון וזהוו האשלייה נשברת את נהיית מרזה לחולה של ממש כל הסייד אפקט של ההקאות יחולו עליי אני עוד עשרים יום בדיוק זה יום השנה לבולימיה אם הייתי מחזיר את השעון לאחור הייתי עושה את זה את בטח יודעת מזה להרגיש הבחורה הכי שמנה בחדר אני הרגשתי ואני עדיין מרגיש אבל שימי זין ! ממש ככה וסליחה על הבוטות שימי זין שנתיים לא נכנסתי לבירכה לא ים פספסתי טיול מדהים לחול בגלל בולימיה אני שונא אותה ממש שנאה אבל היא חלק ממני כיום אני מנסה כמה שיותר להדחיק אותה ככה גם את אז לפניי שאת נכנסת לדבר הזה תאמיני לי גם אותי בולימיה היפנטה הרזון והאושר זה הבטחות שווא אם אבל אם תנסי שוב להכניס אצבעות את מיד מיד מייד !!!!!!!! שולחת לפה הודעה אני חניטה המדימה ושאר הבנות כאן נתמוך בך ונעזור לך שיהיה לך בהצלחה 🙂
?…
…
אמרת מיד לשלוח הודעה, אבל לצערי זה יהיה כל בוקר צהריים וערב ..
אני לא פה כמו הבנות שמבקשות עצה איך להיכנס לזה , אבל אני רק רוצה לצאת מזה .. אני אפילו לא מקיאה שום דבר אבל התחושה שאני מנסה עושה לי טוב.. לא יודעת למה.. אני חייבת יעוץ .. אפשר להתקשר אליך או אל חניתה? אני מתחננת אני חייבת לדבר למישהו
מסיימת לעבוד היום בשש וחצי, את מוזמנת לצלצל בכל שעה.
0547337669
דני היקר,
האם יש סיכוי ליצור איתך קשר? רק בשביל לדבר וייעץ,. ראיתי שעוד בת שאלה פה..
ואם לא זה בסדר גמור, רק רציתי לשאול
לצערי זה ממשיך וממשיך ..
ואני מצטרפת לשאלתה של זאת שאחרי, האם אפשר ליצור איתך קשר?
היי אני בת 17.6התחלתי לפני שבןע להקיא כל יום פעם אחת ביום אני כותבת לך את זה עם דמעות ותסכול נורא גדול, בקיצור קשה לי! אני כבר ירדתי 24 קילו לבד.. עם דיאטה משל עצמי אבל אני עוד מעט מתגייסת ואני רוצה להיות רזה בגיוס אז הבנתי בלהקיא זאת השיטה הכי מהירה ושאפשר להוריד בחודש 6 קילו
מה שרציתי לשאול זה שאני עדיין מרגישה שאני כן איכשהו יכולה לעצור את זה.. קצת יהיה קשה אבל יכולה.., אז אם זה המצב אני לא מקראת בולמית, נכון?
ככה זה בהתחלה ממי
אחר כך זה משתלט על כל דקה פנויה ביום
אחר כך זה מפנה את הדברים האחרים כדי לתת מקום לזה
ואי אפשר להפסיק.
זה יהיה קשה בכל מקרה
השם לא חשוב. בולימיה זה כשאת לא רוצה לאכול ואת אוכלת, לא רוצה להקיא ואת מקיאה.
ומשכנעת את עצמך שזה מה שאת באמת רוצה.
🙁
זה באמת נכון שאפשר להוריד 6 קילו בחודש?
מה שיורד מהר עולה עוד יותר מהר.
במשך הארבעה חודשים האחרונים התחלתי לפתח סוג של אובססיה בקשר למראה שלי, אני בגובה 1.73 ושוקלת 60 קילו, כולם אומרים לי שאני ניראת טוב ושאני בכלל לא שמנה כמו שאני חושבת שאני, אבל שאני מסתכלת במראה אני רואה אדם שמן!מאוד! אני רוצה לראות בטן שטוחה ועצמות כמה שיותר בולטות…התחלתי להקיא לפני ארבעה חודשים בערך, זה נמשך חודש ואז החבר שלי גילה את זה והכריח אותי להפסיק. הפסקתי לזמן קצר,וחזרתי שוב,ניסיתי להפסיק אבל אני מרגישה שרק ככה אני באמת יורדת במשקל..אין לי התקפי בולמוס, אני לא אוכלת בכמויות,אני אוכלת ארוחה אחת ביום וגם אותה אני דואגת להוציא מיד מהגוף.בנוסף, אני נמצאת רוב היום פשוט בדיכאון, לאחרונה קרה לי דבר שלא קרה לי אף פעם, הייתי עם החבר שלי ופשוט התביישתי שיגע בי.אני נמצאת איתו מעל שנתיים,והוא מכיר בי הכל,אני רגילה אליו מאוד ואף פעם לא קרה שפשוט לא רציתי שיגע בי כי הרגשתי לא מושכת ושמנה.אני מפחדת שאני מפתחת סוג של הפרעה!אשמח לקבל ממך עזרה,ולשמוע את דעתך!
ברוכה הבאה למאה העשרים ואחת, העולם בבערות. כולם מנסים להידמות לקיסם שיניים, כל מראה אחר נחשב ככשלון שיש להתבייש בו. אנושות שלמה מאמינה לשטות הזאת, את יכולה לראות תשובות שאני מקבלת באתרים אחרים, תגובות נזעמות ששולחות את הבנות חזרה לעלות על המשקל ולהתבייש להן, במקום להרים את הראש, לנער את השיער (לי יש קצר אז זה לא ממש אפקטיבי), לחייך ולחיות באושר גדול על זה שיש לנו גוף בריא ומזג אוויר פנטסטי ועולם שלם של הפתעות לחוות בלי קשר לאיך אני לעזאזל נראה.
אם היינו מניחים לגוף ולא דוחפים לו בלי סוף רעיונות על איך הוא אמור להיות הוא היה מסתדר מעולה, כמו עם נשימה. את מוזמנת לקרוא תשובות קודמות שלי אני די חוזרת על עצמי כי כולן וגם כולם באותה בעיה.
חידה לא הגיונית ובלתי פתירה אז שלא יבואו בטענות על דרך הפתרון שלה.
וגם אותך יקירתי אני מזמינה להאמין לחבר שלך ולאיזה קול פנימי שאולי אומר לך שהוא צודק, שאת בטוח נהדרת כמו שאת וחבל לזרוק את החיים שלך לשירותים. מכל סיבה שהיא. אין סיבה שיותר חשובה ממך. וברור שמי שאין לה אנרגיה לא יכולה שתהיה לה תשוקה. ומי שמתיחסת לגוף שלה כאל אובייקט לא יכולה שלגוף שלה יהיה רצון כלשהו משלו.
יכולה לנסות לענות לי בכתב או לקצר תהליך ולצלצל אלי. המספר קיים בתשובות אחרות שאשמח שתעייני בהם. יכול מאד לעזור לך לקרוא מה כותבות בנות אחרות במצב שלך.
גם אני שיקרתי לכל העולם כולל החברים שהיו לי באותן שנים, גם אני האמנתי שאני אזרח סוג ב אם אני שמנמונת, האמנתי שאני מכוערת ושאני צריכה להתאמץ מאד כדי שיאהבו אותי. עצוב וטפשי, היום בגיל 51 אני כבר לא חושבת ככה, אז את היאוש את יכולה לזנוח. כך או כך הכל יהיה בסדר, בסוף, או כבר עכשיו, אין צורך ביאוש. זה רק שלב בדרך שלך להבין מה נכון לך ומה לא בעולם הזה. וכשתביני את, תבואי לעזור לי להסביר לאחרות.
חניתה שלום,
אני חיילת, בת 20.
לעולם לא הייתי בחורה שמנה תמיד הייתי רזה.
נראת ממש טוב ותמיד הייתי מחוזרת.
עם הרבה נוכחות ותמיד עם מצב רוח.
עד שבמהלך הטירונות העלתי בסה"כ 5 קילו שדווקא מאוד החמיאו לי אבל איפשהוא בתת מודע שלי פיתחתי הפרעת אכילה רציתי להוריד רק 2-3 קילו.
התחלתי עם כושר וכל מיני דיאטות כאסח.
ואם הזמן פיתחתי בולמוסי אכילה. יכולתי לזלול את כל מה שהיה במקרר ואז הרגשתי רע עם עצמי ניסתי להקיא אך ללא הצלחה האוכל לא היה יוצא.
כתוצאה מכך התחלתי להשמין יותר. ככה חצי שנה של בולמוסי אכילה שנמשכו כל יום וכמה פעמיים ביום.
עד שמשום מקום התחלתי לשמור באוכל ולא היו יותר בולמוסי אכילה לא נגעתי במתוקים או בשמן התחלתי לאכול רק ירקות.
והפרזתי עם הכושר ! כל יום כושר !
ופתאום בלי לשים לב ירדתי בשלושה חודשיים 12 קילו הגעתי למשקל של 31 קילו.
שלד ועצמות.
ועדין לא נשברתי .
הבנתי שאני צריכה להתחיל להשמין אחרי בלאגן שעברתי עם ההורים ושהסביבה התחילה להתערב.
כיום שוב חזרו לי הבולמוסי אכילה.
בחודש העלתי 6 קילו.
ושוב אני מנסה להקיא אחרי כל התקף כזה של אכילה .
אך שוב ללא הצלחה .
אני רוצה לצאת מזה. אני לא חושבת שאני צריכה אישפוז .
אני בסה"כ מחפשת מישהו לדבר איתו על זה לפרוק את זה.
אני רוצה לחיות חיים נורמלים אני יודעת ששיחה טובה תעזור.
אם אוכל ליצור איתך קשר אני יותר מאשמח.
היי חיילת יקרה
החבר שלי בדיוק הלך הבייתה וזה זמן מעולה לדבר 0547337669, לפחות עד חצות אני עוד מסתובבת ערה.
ואם לא אז מחר אחרי 13:00 נסי אותי ואם לא יתאים נתאם לנו זמן אחר.
מחכה לך.
יש לי חברה שהיא נמצאת בתוך זה היא ממש יפה היא מדגמהת אבל זה שהיא מקיאה זה הורג אותי והיא הייתה באישפוז ושום דבר לא הצליח האם יש לי על מה להלחם כי קשה לי לספוג את זה כבר
היי חבר יקר
תמיד יש על מה להלחם, אהבה זה לבן אדם לא דווקא למעשים שלו. אני די בטוחה שהיא לא פחות ממך היתה שמחה להשתחרר מהלולאה הזאת.
זה בטח לא מקל עליה שהיא ב"תעשיית היופי" כי עכשיו זה אומר שהיא צריכה לשמר איזו תדמית או מראה שהיא משועבדת לו כי זה מה שמצפים ממנה ואולי היא גם חושבת שחיה תלויים באיך היא נראית ואולי אפילו שאהבתך אליה תלויה באיך שהיא נראית.
נכון שאפשר לאכול רגיל ולהראות נורמלי וטוב, אבל בתעשית היופי רוצים משהו לא נורמלי, רוצים רזה כמו קיסם, וזה אומר שאין דרך טבעית להשיג את זה, ומשיגים את זה בדרכים לא טבעיות.
אם אתה יורד לסוף דעתי אתה יכול לנסות להגיד לה שאתה אוהב אותה בכל צורה, אבל רק אם זו האמת.
אם שניכם תמימי דעים שהצורה החיצונית היא הדבר החשוב בחיים, אז היא בסך הכל משרתת את המטרה המשותפת הזאת שלכם, ועושה מה שהיא יכולה כדי לשרוד את זה.
אם אתה רוצה לשוחח או לחבר ביני לבינה או שתבואו שניכם להרצליה לשיחה ונפתח את זה. אפשר לצאת מזה אבל זה לא הדבר הכי קל בעולם, וצריך לשנות קודם חשיבה. 0547337669
אני בת 15 ונמצאת בתוך הבולמיה כבר כמעט שנתיים..
אני במסגרת טיפול מרפאתי בתל השומר עם פסיכולוגית ודיאטנית.. היה לי חודש שהצלחתי בו ממש יפה ולא הקאתי בכלל ואז התחלתי לחזור למעגל הזה מחדש, של לאכול ולהקיא
אני משקרת להם כל פעם שאני הפסקתי ואני לא עושה את זה יותר והאמת היא שפשוט לא בא לי שהם יעצרו אותי
יש לי רגעים שאני ממש רוצה לצאת מזה ולהפסיק וחושבת לעצמי למה אני בכלל צריכה את זה לעזאזאל ואז יש לי פעמים שבא לי לשים זין על כולם ושיפסיקו להכתיב לי מה לעשות ואיך לאכול ואני חוזרת ומקיאה
אני כבר לא יודעת מה לעשות ונמאס לי להסתיר את זה מכולם
יקירתי את מתארת את זה מדוייק.
זו הסיבה שבנות מסתירות כי זה לא באמת משהו שתלוי בהן ולא נעים לאכזב את כולם וגם לא רוצים שיפסיקו לנו את המשחק. אלה הדיבורים של ההתמכרות.
אנשים צריכים להבין שההתמכרות משבשת את יכולת ההחלטה העצמית שלהם. וכמו כל התמכרות אי אפשר כל כך לצאת מזה לבד כל זמן שהסם בקרבת מקום.
נשמע שאת צועדת לקראת כמה שנים טובות של אכילה והקאה, עד היום שבו את עצמך תרצי לעשות הכל, אבל הכל, כדי לצאת מזה.
אני כאן לשיחות עם מי שרוצה לצאת מזה ולא מצליחה, 0547337669
ונסי לחשוב מה עוד בא לך לעשות בחיים מעבר לאוכל, כי יש דברים שזה או או.
היי הגעתי לאתר הזה במקרה.
ואני יושבת כאן וכותבת אחרי שהקאתי למרות שלא רציתי. אני מגיל 14 בערך מקיאה ואני כבר בת 29 היום. יש ימים שאני שומרת על אורח חיים בריא ושומרת באכילה עם ירקות גבינות ולחם קל ויש ימים שאני לא מצליחה לשלוט בעצמי אוכלת בלי סוף ומקיאה את הנשמה כמו עכשיו. ונמאס לי.
אני נשואה ובעלי יודע וגם תפס אותי פעם אחת וכל הזמן מעיר לי למרות שאני לא עושה זאת כשהוא בבית אלא אם מדובר בארוחת שישי…
הוא מדבר איתי על הריון והוא לא מבין שהחשש שלי הוא להשמין ומה יהיה אם אוכל יותר מידי וארצה להקיא ואז אפגע בעובר??????? מה יהיה אז אני לא יודעת מה לעשות.
יקירתי
אתחיל מהסוף ונחזור אחורה. ההריון זה התקןפה הנעימה בחיי בה הרשיתי לעצמי להוציא את הבטן ולא להכניס אותה כל הזמן, ואכלתי מצויין והרבה כי הגוף ידע בידי-יוק את הכמויות הנכונות אבל בדיוק. הריון שם קץ למשחקים משהו נבנה בך את לא מעיזה לגעעעת בזה לסכן את זה…
עכשיו לגבי הבולימיה מגיל 14… אאוץ.
לפני שאני מציעה לך לכתוב לי בפרטי ולשוחח והכל אני שולחת אותך לקרואת קצת בעמוד הזה אפילו רק מהימים האחרונים. בנושא של "יש ימים שאני אוכלת בריא וטוב" ואני באה להגיד כל אוכל זה טוב. אחד לגוף ואחד לנשמה, וצריך לשלב. אי אפשר ליצור חוסר בלי ליצור איתו צורך לאזן ולהתמלא.
החיים שלי מורכבים מהאוכל שאני אוהבת לאכול. אין סיכוי שאבזבז קלוריות או זמן על משהו שהוא רק בריא. זה חייב להיות טעים ושממש בא לי עליו. וככה אני אוכלת ב1800 קךלוריות בממוצע ליום שכבר מזמאאאן הפסקתי לספור. 20 שנה בערך, ולמדתי שהגוף יודע לאזן את זה באופן טבעי אם נותנים לו.
לוקח לגוף שבועיים שלושה להתרגל מחדש לנוזלים ולסמוך עליך בכלל שתתני לו רצף ללא הוצאת המיצים שהוא מייצר, לוקח את הזמן הזה לאזן את המיצים מחדש, אבל זה פלא שהגוף יודע לשאוף לריפוי של עצמו לכיוון של מה שהוא יודע. ולך נשאר רק להתמודד עם ההתמכרות….
קראי בבקשה ממך כמה מכתבים שכתבתי לאחרות ואחרים פה, ואז את מוזמנת לפנות שוב או אפילו לצלצל. תמצאי פה את המספר בתשובות קודמות.
אני להבדיל ממך חוששת להיכנס להריון כדי לא להשמין ואיך אראה עם בטן ומה יהיה אחרי ההריון איך הגוף שלי ייראה. אני חושבת על לאכול פחות שלא אשמין בהריון ומה יקרה אם לא אשלוט בעצמי אוכל וארצה להקיא וחלילה אפגע בעובר.. ומה יהיה אחרכ זה יהרוס לי את הגוף וכו.
כשאמרתי ״בריא״ אני נהנית ממה שאני אוכלת ושומרת על אכילה נכונה ומתאמנת בחדר כושר ויש ימים שאני לא מתאפקת טורפת ומקיאה. אני מנסה לצמצם לפעם פעמיים בשבוע.
קראתי מה שכתבת לאחרות אבל זה תמיד יישאר. לצערי.
אין ספק שלהוליד ילדים עובר דרך הריון
הריון זה בטן גדולה
יש מי שיגיד יפיפה יש מי שיגיד משהו אחר
מי שלא מוכנה לבטן גדולה לא יכולה להביא ילדים לעולם
אם את מסוגלת לראות איך סינדלת את עצמך – תבורכי ואולי תצליחי לצאת מהמקום הזה ולהתחבר לצורת מחשבה שמשרתת את חלומות חייך השונים.
אם אינך יכולה לראות איך סינדלת את עצמך ואת מתעקשת שיותר חשוב להיות רזה מללדת ילדים, אז באמת זו חידה בלתי פתירה.
האנושות של ימינו מחרפת כל דבר טבעי, שיער, עגלגלות, צחוק, אהבה, הכל מתגמד תחת צורה חיצונית שדופה שחייבים לציית לה. ילדות לא מרשות לעצמן לעבור את גיל ההתבגרות להתעגל להיות נשיות לקראת סיום צמיחתן, כבר בשלב ההתעגלות מתחילים להתערב. כי אסור. אסור להיות עגלגלה זה בושה זה פשע… אז תחליטי אם את מאמינה לזה או מבינה שזה לא הגיוני ולא טבעי וסתם שטיפת מוח.
אחת הסיבות שעזרו לי לבסוף לצאת אחרי 11 שנה זה שהבנתי שהבולימיה עומדת בדרכי מלהגשים את כל יתר החלומות שלי. בימים ההם זה היה בעל ילדים משפחה. אמרתי חניתה עכשיו זה או הבולימיה או כל השאר.
אם תראי דרך החידה שיצרת את המשפט שצריך להעיף מהמשוואה כדי שתוכלי לחיות חיים מלאים ומאושרים – תגידי לי ונמשיך משם.
לא שזה יהיה קל גם אחרי שתראי את זה, בולימיה זו התמכרות קשה. אבל לדבר איתך כשהיא מדברת מגרונך, זה לא יעזור לא לי ולא לך. מחכה לך שתבואי את.
יש לי שאלות אליך שאני לא יכולה לשאול כאן, אם בא לך לדבר בטלפון 0547337669 זה יהיה הכי פשוט.
צלצלי מתי שבא לך, אני עונה כל פעם שאני יכולה.