פורום בולימיה

 

פורום  בולימיה זו מחלה סודית -

2,628 comments

  1. היי אני בת 16 ויש לי שאלה אני כבר מקיאה משהו כמו שנה-שנה וחצי ובהתחלה זה התחיל מכאבים בבטן העליונה הלכתי לבדוק את זה והרופא נתנה לי כדורים לקיבה שלא כל כך עזרו לי הם כן העבירו לי את הכאבים אבל אני ממשיכה להקיא נמאס לי להרגיש שמנה אני אוכל כמעט בלי להרגיש תחושת רעב אוכל אחרי אוכל הקאה אחרי הקאה בודקת את עצמי על המשקל אבל לא רואה תוצאות מאוכזבת מעצמי למה אני כל כך שמנה המשקל שלי הוא 62 על מטר 58 אני מרגישה דובה נמאס לי לאכול ולהקיא זה מעייף אותי מאוד אין לי כח כבר לעשות דברים אם זה ללמוד כי יש בגרויות או לדבר אם חברות ולצאת איתם שחס וחלילה לא יזמינו במסעדה משהו לאכול כי זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות היו ימים שהייתי מפצה על זה בלהרעיב את עצמי הרי יום לפני אכלתי הרבה עכשיו נעשה הפסקה. אני לא יודעת מה יש לי אמור להיות לי בקרוב אולטרסאונד ואני מקווה שזה יקרה כבר אולי אני בולמית?המחשבה הזאת עלתה לי הרבה פעמים לראש אבל אני לא יודעת מפחדת שמשהו ידע לא רוצה שההורים ידעו או אפילו חברה קרובה מעדיפה לשמור את זה לעצמי ואני לא אחת כזאתי אני ילדה שטותניקית שמחה כל היום תראו אותי קופצת ושמחה אבל בתוך תוכי מרגישה עייפות בלי כוחות מרגישה שצריכה עזרה!

  2. אני בת 18. אני לא הולכת כמעט במהלך היום וכאני כן אוכלת אז אני מרגישה חרטה וצורך להקיא. אני מכניסה אצבעות ומקיאה. אח"כ מרגישה יותר טוב, כאילו הוצאתי את האוכל וזה בסדר. אני חושבת שאני מלקה את עצמי ומרגישה אשמה, שאני מענישה את הגוף שלי ולא מביאה לו מה שהוא צריך. חוץ מזה שאני נהנית שאני מרזה, אני יורדת במשקל. אני מרגישה מאוד גרוע. מתמודדת עם דיכאון ולוקחת כדורים. האם יכול להיות שאני מפתחת גם הפרעת אכילה? הפסיכיאטר שלי אמר לי שאני חייבת להתחיל לאכול כי אם לא הוא יצטרך לשלוח אותי למרפאה להפרעות. אולי הוא סתם רצה להלחיץ אותי אני לא יודעת. אני חייבת עזרה, שמישהו יבין ויכיל אותי דחוף! קשה לי לא נורמלי!!!! אני סובלת! לבד!

    1. מיכל יקרה, המעגל שבתוכו את כלואה מוכר לי וודאי לעוד בנות כאן. ההרגשה שאין לי זכות קיום במצבי הנוכחי ושאני צריכה להשתנות. בינתיים הגוף זה שהכי סובל מזה וכמובן גם הנפש כי באנו להיות מי שאנחנו, לא מישהו אחר, לא פסל סביבתי ולא קישוט. יש בנו כל כך הרבה, ואנחנו מאמינות שיש פה תנאים מוקדמים ולכן לא מרשות לעצמינו לנשום ולאהוב את החיים. אני מאמינה שלכל אחת מאיתנו יש סיפור שמחץ לה את הנשמה. בין אם ארוע חד פעמי של אלימות או ארוע מתמשך של ניצול וחוסר הקשבה, מצב שאנחנו מתביישות בו על לא עוול בכפינו. והשאלה שאנחנו צריכות לשאול בזמן שאנחנו מתמודדות עם ההתמכרות הזאת לאוכל ולרזון ולמחשבה שאנחנו עובדות אצל מישהו בדוגמנות, האם חיינו בסכנה או רק איכות חיינו בתחת. יש הבדל גדול בין בולמיה לאנורקסיה, כי פה כבר מתחיל העסק להתדרדר למצב שאת חייבת לתת לאחרים את האחריות על חייך כי אחרת תמותי. את יכולה לחשוד גם בי שאני מנסה להלחיץ אותך, או להאמין לי שהייתי עושה הכל כדי לא להחזיר אתכם למערכת שתטפל בכן כי אני לא מאמינה במערכת ובתכנים שלה, אבל הם לפחות יכולים לחבר אותך לאינפוזיה ולשמור אותך בחיים עד שאולי תצליחי לצאת מהמחשבות האלה ולהגיע למקום שמקבל קצת יותר את עצמך כפי שאת ומצפצף קצת יותר על מה הדעה הכללית בטלויזיה ובאינסטושים. לצערי יש אחוז תמותה מאנורקסיה, ואף אחד לא רוצה לקחת אחריות על מוות של מישהי. זה כל כך עצוב שאנחנו מאמינות לכל הרעיונות שמאכילים אותנו פה, זה ממש עצוב למות מרעב בעולם של כל כך הרבה שפע. אבל אני מבינה אותך, כי כמו שהעולם נראה דרך עינייך כרגע – אין שם הרבה אושר, אז מה זה כבר משנה לחיות או למות.
      אגלה לך שיש אנשים שאוהבים אותך, יתכן שהוסיפו לנזק שנגרם לך בלי לדעת מזה, יתכן שהם באמת חארות ומגיע להם לסבול ולהצטער על מותך, אבל הראשונה שמפסידה את החיים זאת את יקירה, והלוואי והיה משהו שיכולתי להגיד לך שהיה מעיר בך את הרצון לחיות בכל צורה, ולתת לאהבה שאת להדהד ולצבוע עולם אפור בצבעים היפים של נשמתך.

  3. אני בת 17 עד לפני חודש שקלתי 62.5 עשיתי 3 שבועות דיאטה בריאה ואז ירדתי 2 קילו. זה ממש תסכל אותי לכן בשבוע האחרון אכלתי עד 500 קלוריות, שום פחמימות, עשיתי כושר שמוריד לפחות 200 קלוריות כל יום. תוך 5 ימים ירדתי 2.5 קילו נוספים. חבירות שלי טוענות שאני אנורקסית מה שאני לא מסכימה עם זה בכלל!!!! הם משגעות אותי ומסובבות לי את השכל יש לי גם בעיה שאני לא מסגולת לאכול לעד אנשים אחרים מרגישה שמנה שבקושי ירדתי , אני פשוט מתוסכלת רצח מכונה לעשות הכל להרזות!!!!! שכחתי להגיד שהגובהה שלי הוא 162 סליחה על כל הבלאגן רק מה שאני רוצה לשאול זה אם חבירות שלי צודקות או כמו שאני חושבת- זה לגמרי נורמלי לגיל ולשומן שלי עכשיו אני שוקלת 58 (מבחינתי זה הרבה רוצה להגיע לפחות ל54 וזה אחרי שהורדתי 5 קילו בחחודש האחרון)

    1. יעל יקרה, נשמע שאת בצעדייך הראשונים. אם היית רואה חברה שמנסה קוקאין האם היית רומזת לה שזה ממכר? ובכן אני רומזת ואף מתפללת שתעדיפי להרים אלי טלפון בלילה מאשר להמשיך בכל הכוח לתוך חיבוק הדוב הלופת הזה. זה רגע מכונן בחייך. יתכן שתוכלי להציל את עצמך מראש. יתכן שלא. נסי אותי הערב 0543394798 ואם לא אז בטח נדבר עוד כמה שנים. בכל מקרה קחי איתך אל המנהרה את הזכרון שאת יותר מאשר רק גוף יפה, את נשמה גדולה מלאה תוכן וכשרון ואהבה, ושמאוכל לא מייצרים זכרונות בחיים ומכל דבר אחר כן.

    1. אפשר להחלים. אפשר לחיות חיים שמחים. אל תוותרי על החלום. כל הכוחות נמצאים בתוכך מה שצריך זה עזרה להוציא אותם החוצה.

      1. אני תמיד שואלת את עצמי אם אפשר להפסיק בפעם אחת או שזה תהליך נורא הדרגתי? אם אני רגילה להקיא 3 פעמים ביום יש מצב פשוט להפסיק וזהווו ? או שזה לא ילך???

    2. אפשר להחלים. אפשר לחיות חיים שמחים. אל תוותרי על החלום. כל הכוחות נמצאים בתוכך מה שצריך זה עזרה להוציא אותם החוצה.
      אני יכולה לאמר שיש לי חיים טובים ומלאים עכשיו

    3. היי נשמה מבינה את הייאוש שלך ואת הכאב הנפשי זה באמת סבל קשה קשה
      אבל אפשרי לצאת מזה רק שצריך להיות טוטליים לטיפול לא לוותר ללכת לטיפול ללכת לתזונאית ופסיכולוגיית ולבקש עזרה לדבר את מה שיושב על הלב לספר את הכאב הזה אם את גרה באזור הצפון אוכל להמליץ לך על מטפלת טוב שאני הייתי כמה שנים ועזרה לי כיום המחלה אצלי על אש מאוד נמוכה אני חיה ועובדת והמצב שלי יותר טוב ב"ה בהצלחה

    4. היי נשמה מבינה את הייאוש שלך ואת הכאב הנפשי זה באמת סבל קשה קשה
      אבל אפשרי לצאת מזה רק שצריך להיות טוטליים לטיפול לא לוותר ללכת לטיפול ללכת לתזונאית ופסיכולוגיית ולבקש עזרה לדבר את מה שיושב על הלב לספר את הכאב הזה אם את גרה באזור הצפון אוכל להמליץ לך על מטפלת טוב שאני הייתי כמה שנים ועזרה לי כיום המחלה אצלי על אש מאוד נמוכה אני חיה ועובדת והמצב שלי יותר טוב ב"ה בהצלחה

    5. היי נשמה מבינה את הייאוש שלך ואת הכאב הנפשי זה באמת סבל קשה קשה
      אבל אפשרי לצאת מזה רק שצריך להיות טוטליים לטיפול לא לוותר ללכת לטיפול ללכת לתזונאית ופסיכולוגיית ולבקש עזרה לדבר את מה שיושב על הלב לספר את הכאב הזה אם את גרה באזור הצפון אוכל להמליץ לך על מטפלת טוב שאני הייתי כמה שנים ועזרה לי כיום המחלה אצלי על אש מאוד נמוכה אני חיה ועובדת והמצב שלי יותר טוב ב"ה בהצלחה

    6. אתמול היתה פה סטודנטית במכינה למשפטים שאני שומרת לה על הכלבה בבוקר. היא לומדת סטטיסטיקה ודיברנו על המספרים האלה קצת. בסופו של דבר סטטיסטיקה זה לאלה שרוצים למכור משהו למישהו כי מבחינת האדם הבודד זה תמיד 50-50. או שהוא נופל בססטיסטיקה או שלא. לי אמרו שהסיכוי לצאת מזה הוא 1%, אז אני אמרתי סבבה, אני אהיה האחוז האחד הזה. אז את מוזמנת להצטרף אלי לשבור את הסטטיסטיקה ולהראות לעצמך שאת זאת שמחליטה על חייך ולא אנשי המספרים.

  4. הי חניתה ושלום לכל החברות היקרות פה. שמי ליאת אני בת 45. הייתי בולמית מגיל 16 ועד גיל 26. 10 שנים של התקפי אכילה והקאות לפעמים 6 פעמים ביום. אני כמעט 20 שנה אחרי. לא אשקר שהיחס שלי לאוכל ולמראה שלי עדיין לא בריא דיו. אלה תהליכי החלמה ארוכים ארוכים אך בזכותם אני לומדת המון על עצמי וגם מאמינה שנהייתי אדם טוב יותר ואמפטי יותר לסבל של אחרים. מתרגשת לקרוא פה קצת היום כולנו ראויות לאהבה וקבלה עצמית לכולנו יש בפנים את הכלים לכך, עם עזרה קטנה מחברים. ולענייני – האם אפשר לרכוש את הספר שלא דרך pay pal?

      1. קראתי את הספר המדהים של חניתה ורק בכיתי ובכיתי צריכה להעביר לחיי המעשה יש איזשוהיא תכנית טיפול אצלך חניתה ?

      2. יקרה. אני זוכרת בור שחור של יאוש. אפשר לצאת מזה. כל הכוחות כולם בתוכך אבל אין אסיר מתיר את עצמו מבית האסורים ובמילים אחרות את צריכה עזרה להשתקם. אני לא בקיאה באפשרויות. בטח חניתה מכירה למי אפשר לפנות אבל תדעי שאת יכולה אחרת. ויום אחד את תצליחי

    1. אפשר לרכוש את הספר בכל דרך שבא לך ומכיוון שאני מסתובבת בדרכים לפעמים אני בעצמי מביאה אותו :-) תלוי איפה את גרה … בכל מקרה יכולה לפנות אלי בווטסאפ 0543394798 ונמשיך משם.

  5. בנות נשים יקרות אהובות, תודה למיכל שהעירה אותי מתרדמת חורף ארוכה … רוצה לשלוח מעל במה זאת חיבוק חזק לכל הנשמות מלאות האור שאנחנו, להזכיר לכן שגוף הכאב שבתוכנו יכול להגליד ולהתחזק, ושכל אחת מאיתנו יכולה להסתכל על עצמה כגיבורה ולהאמין בכוח העל שלה ובעוצמה הגדולה שיש בה. הבולימיה זה סיפור של ניתוק מהאמונה שיש לי עוד משהו בחיים לבטא. זה ויתור. ויתור על חלומות אחרים. חיבוק על זה, ושאלה – אם היו אומרים לי שאני יכולה לצאת מזה ולהגשים לאט לאט את חלומותי ואת חיי, האם הייתי מסכימה? רשמו את התשובות שעולות לכן, בלי שיפוט, בלי להעדיף אף אחת על פני אחרת, ותוכלו לקבל מפה של הדרך שלכן הבייתה.
    שיהיה לילה שקט, שנישן וננוח ונאהב את עצמינו.

  6. אני בת 19 , שנה וחצי סובלת ממחלה סודית,הייתי בחודש האחרון בטיפול אצל משהי שאהבתי מצד אחד אבל לא הסכמנו כמעט על שום דבר והיא לא הבינה אותי ולפעמים
    עשתה דברים מטגררים כמו להראות לי תמונה שלה בעבר כמה רזה הייתה בתור בולמית ולהגיד שיש אנשים שהאורח חיים שלהם זה לאכולפעם1 ביום וזה בסדר בקיצור אני אשמח שתיתני כלים איך לדעת שהמטפל/ת שאיתו נפגשים הוא טוב בישבילנו

    1. היי מיכל יקרה, הכי חשוב בעולם שתרגישי נוח בכל מקום שאת הולכת. אנחנו רגילות לבטל את עצמינו בגלל כל מיני רעיונות, חלקם חברתיים חלקם אישיים, אבל את זה בדיוק אנחנו מנסות לשנות. רוצות שיראו ויקשיבו ויבינו ויתנו יד. הייתי שמחה שאנשים יבינו שזאת התמכרות, ויגשו אלינו בהבנה שזה שעכשיו מדברת איתי זה לא זאת שתהיה פה אחרי השיחה. ברור לי שזאת שעכשיו אני מדברת איתה רוצה להפסיק, אבל לא כל כך מצליחה כי בעוד שעה יגיע הצונאמי הרגשי שלא רוצה להתפרץ ומעדיף להחניק את הכאב עם משהו, שיהיה אוכל, שיהיה סיגריה, משהו שיסיח את הדעת מהכאב שאיננו יכולות להסכים להרגיש.
      אני שמחה בשביל המטפלת שלך שהבולמיה שלה בלשון עבר, ומאחלת גם לך שתגיעי לשם, אבל זכרו שכל אחת אחרת גם בגוף וגם בנפש, את צריכה למצוא את שלך. למצוא מהי הסיבה שלך לרצות לחיות טוב, מה המתנה שאת מביאה לעולם ואיך אפשר לשחרר את המחסום שבנית לעצמך ולשחרר אותך לחיות חיים חופשיים. חופשיים מהתלות באוכל וחופשיים מהרעיון שאת צריכה להיות אחרת ממי שאת.

      1. היי חניתה תודה רבה עזרת לי ממש, אני עזבתי אותה כי כמו שכתבת הבנתי שלא מתאים לי….אני מבינה שהרעיון הוא הכח הפנימי והרצון שבי ולאו דוקא הטיפול,קראתי את הספר שלך הוא נדירנ ברמות ממש אהבתי , נהניתי מכל רגע ומקווה ממש לקחת איתי המוון כלים ממנו להמשך,יום טוב בהצלחה לכולן ואני ממש שמחה שחזרת

  7. היי אני בת 28 אמא לשלושה ילדים קטנים .הבולמיה התחילה אצלי בגיל 15 )אף אחד לא ידע ולא יודע ( רוצים לדעת איך היא התחילה? ההורים שלי תמיד היו מעירים לי על משקל למרות שלא הייתי שמנה הייתי מלאה ..תמיד עודדו אותי לדיאטות מדרבנות כמו אם תרצי 2 קילו תקבלי 200 ש"ח . באותו תקופה הייתה סידרה שנקראת"מחוברים"שם ללא בושה הראו את אחת המשתתפות מספרת על ההקאות שלה ומצלמת את זה הולכת לשירותים ומקיאה .
    ויותר מך מספרת כמה אצבעות לדחוף לפה .
    באותו רגע הלכתי לשירותים וניסיתי להקיא בדיוק כפי ההדרכה שלה .
    רזיתי מאוד עד שהתחלתי להקיא דם פחדתי ממנ שקראתי והפסקתי .
    וכך עד היום יש לי תקופות שאני חוזרת לזה מפסיקה ושוב חוזרת
    כרגע "טוב לי "לא רוצה להפסיק ולא רוצה לקרוא דברים מפחידים שיגמרו לי להפסיק.
    זה הדבר היחיד שגורם לי להרגשה טובה וסיפוק יש לציין שאין לי התקפי בולמוס אני יכולה כל היום לאכול פיתה קלה עם חביתה וישר ללכת להקיא אותה ומרגישה בעננים .
    אני הצבתי לעצמי מטרה להמשיך עד שאהיה לא טיפת שומן מיותרת
    ואני יודעת שאני יכולה להפסיק אם ארצה פשוט ארגיש רגשות אשם מטורפות ואעלה במשקל .
    אני מתעסקת המון באוכל חושבת מה יהיה לי קשה יותר להוציא
    הדבר היחיד שקשה לי איתו זה הסימפטומים
    כאבי בטן נוראים עצירות וכאבי סינוסים .
    מקווה שזה יחלוף
    פעם ראשונה שאני כותבת על זה רציתי לפרוק …

    1. היי שרון יקרה, שמחה שאת פורקת פה, כי כל אחת היא ראי של האחרות אפשר להסתכל רגע מהצד לראות ורסיה של עצמי… אני לא רופאה ולכן אני יכולה להגיד רק מה שעולה לי באופן הגיוני וטבעי. אם מצאת מינון שנוח לך בו הכל טוב. כמובן שבאידיאל אוכלים מידי פעם פיתה ונותנים לה להתעכל ולעשות את קסמיה ולצאת דרך הפטנט שנקרא מעיים :-) ואני יכולה להבטיח לך שפיתה אפילו פעם ביום לא תעשה אותך אדם שמן, אבל זה הרי לא יעזור מה שאני אגיד… יש לפיתה יחסי ציבור של אוכל רע ולא בריא .אני מאמינה שכל אוכל הוא טוב במידה, כולל שוקולד, ובסופו של דבר להסכים לחיות עם המאכלים שאני אוהבת במידה הנכונה זאת לדעתי התשובה הנכונה. להסכים לזה ולעבור נושא בחיים. מה הקסם של חיי, מה הקסם של חיי סובבי, הילדים, המחשבות שלהם, האהבה שלהם, כל כך הרבה יותר רלוונטי מעוד קילו פחות קילו על המותן של אמא שלהם :-) כשמוצאים את האהבה בחיים, גם לעצמי וגם למלאכים שסביבי ומבינים כמה אהובה וחשובה אני עבורם, זה השביל החוצה מתוך ההתמכרויות של עצמי. המון המון בהצלחה שיהיה לך.

כתיבת הודעה חדשה